אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> א.א.ע.כ. נ' המוסד לבטוח לאומי

א.א.ע.כ. נ' המוסד לבטוח לאומי

תאריך פרסום : 09/04/2017 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
52219-10-13
28/03/2017
בפני השופטת:
רוית צדיק

- נגד -
תובעת:
א.א.ע.כ.
עו"ד עובד כהן
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רונית סגל
פסק דין


1.השאלה הדרושה להכרעתי בהליך זה הינה האם כדין חויבה התובעת בהשבת קצבאות ילדים אשר הועברו לחשבונה , בשנים בהם שהתה עם ילדיה מחוץ לגבולות המדינה.
 

 

טענות התובעת:

2.התובעת גרושה ואם ל 4 ילדים, עברה לחו"ל עם ילדיה בשנת 2001 על רקע עבודתו של בעלה ובחלוף 10 שנים התגרשה התובעת מבעלה ושבה ארצה. לאחר חזרתה ארצה בעת הגשת בקשה לקבלת קצבת ילדים שנית, נודע לתובעת כי קיים חוב עבר בגין השנים 2009-2001 חוב אשר מעולם לא היה ידוע לתובעת מאחר וסברה כי הנתבע עדכן יציאתה מהארץ.

 

3.התובעת הודיעה לנתבע על עזיבתה את הארץ ואף עדכנה הוראת קבע לחיוב תשלומי הנתבע אולם האחרון לא עדכן עובדה זו לצורך הפסקת תשלומי קצבת ילדים. בתעודת הצבור מיום 27.6.16 הנתבע מאשר כי התובעת שלמה את דמי הבטוח בהוראת קבע שעודכנה במערכת בשנת 2001. כמו כן בתעודת עובד הצבור מיום 12.6.14 הודיע הנתבע כי בחודש 4/04 ידע על יציאת התובעת לחו"ל על פי הודעתה. בנוסף לתעודת עבוד הצבור צורפו העתקי מכתבים ובמכתב מיום 13.4.04 אשר כותרתו "זכאות לקצבת ילדים השוהים בחו"ל" בו הודיע הנתבע לתובעת כי אין זכאות לקצבת ילדים מעבר לששה חודשים בעת שהייה בחו"ל. בנוסף במכתב מיום 13.5.04 הודיע הנתבע כי אם לא יאומתו נתוני בקורות הגבולות ע"י התובעת, הדבר יגרום להפסקת קצבת הילדים.

 

4.מהאמור לעיל עולה כי כבר בחודש 4/04 ידע הנתבע על יצאת התובעת לחו"ל עם ילדיה, לא רק ממסירת המידע על ידי התובעת אלא מאימות ביקורות הגבולות ובהתאם לנתונים אלו היה עליו להפסיק את תשלום קצבת הילדים. הנתבע המשיך לשלם את הקצבה במשך למעלה מחמש שנים נוספות, על אף המידע שהיה ברשותו, כל זאת מטעמיו הוא ללא קשר לאשמת התובעת.

 

5.עם חזרת התובעת ארצה בחודש 8/09 כאשר היא גרושה ומטפלת ב 4 ילדים ללא תעסוקה או אמצעי מחיה, כאשר פנתה לברר זכויותיה נודע לה על קיומו של החוב. לתובעת לא נאמר דבר על אפשרותה לערער על ההחלטה יוצרת החוב, אלא הומלץ לה על ידי פקידת התביעות להגיש בקשה לוועדה לבטול חובות.

 

6.התובעת פנתה לוועדה לבטול חובות בפעם הראשונה, וכשנה לאחר מכן, בחודש 11/10 קיבלה התובעת את החלטת הועדה אשר נוסחה באופן בלתי מנומק, בלתי סבירה ובלתי נהירה, המבטלת 360 ₪ מחובה. הנמקת הועדה מעולם לא נמסרה לתובעת אף לא בהליכים אלה, ותמוהה היא מאוד. על כן מטעם זה יש לקבל את התביעה כאשר החלטת הועדה ניתנה באחור ואינה נושאת כל נימוק.

 

7.בדיון אשר התקיים ביום 11.11.14, המליץ בית הדין להשיב עניינה של התובעת לוועדה לדיון מחודש. ביום 23.12.15 הודיע הנתבע כי הוועדה דוחה את הבקשה בשל חוב שנוצר כדין כטענת הוועדה, מאחר והתובעת הגיעה לסדר תשלומים להסדרת החוב. עמדת הנתבע לא העלתה אלא זילות בהחלטת בית הדין עת לא התקיימה בחינה מחודשת של עניינה של התובעת, ערב חזרתה ארצה ובהתעלם מהסדר תשלומים בעוד הועדה פעלה הפוך לגמרי והתבצרה בעמדתה.

 

8.בדיון אשר התקיים 21.6.16 הודיעה ב"כ הנתבע כי אכן אינה רואה את פרוטוקול החלטת הועדה, על כן הוסכם להשיב את עניינה לוועדה אשר תתייחס למצבה דאז , בשנת 2009, מבלי להתייחס למצבה הכלכלי בשנת 2012 ולהתעלם מהחזר התשלומים. בחודש 8/12 ניתנה החלטה מטעם הועדה לבטול חובות אשר דחתה את בקשת התובעת. הועדה אשר דנה בהרכב זהה להרכב מחודש 11/15 חזרה על החלטת הועדה הקודמת עת שבה וציינה כי החוב נוצר כדין והתובעת לא הודיעה על יציאתה מהארץ. עוד נקבע כי עם שובה ארצה הייתה בעלת יכולת כלכלית להשבת החוב מאחר והיה בחשבונה סל של 65,000 ₪. הנמקת הוועדה הינה לאקונית ושטחית ואינה מביאה בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת כגרושה אשר חזרה ארצה ללא מקום עבודה או רכוש והחלה חייה מהתחלה. יחוס הכספים בחשבון התובעת הינו קנטרני וסתמי כאשר לפי תדפיסי חשבון הבנק של התובעת סכומים אלו נפדו במהרה ובאותו החודש, לתשלומים שוטפים למגורים ובחודש 2/10 שנה מעת שובה ארצה היו בחשבונה של התובעת כ- 2,000 ₪ בלבד. ניכר כי מעת שהתובעת שלמה את חובה בהסדר תשלומים עליו נאלצה לחתום עקב עיקולים, הוועדה לא מצאה עניין לשוב ולשקול עמדתה ללא משוא פנים ובאופן הוגן, כמתחייב מהסכמת הצדדים.

 

9.הוראת סעיף 315 לחוק המאפשרת ניכוי גמלה בין היתר בהתחשב במצבו של מקבל הגמלה מחייבת את הנתבע בהפעלת שיקול דעת על פי כללי המשפט המנהלי , הכפופה לביקורתו השיפוטית של בית הדין. כמו כן היה על הנתבע להקדים ולהודיע לתובעת על הכוונה ליצור לה חוב על מנת לאפשר להביא טענותיה טרם קבלת החלטה סופית לעניין קביעת סכום החוב, ניכוי מגמלה קיימת או חיוב החזר כספי של החוב, כולו או חלקו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ