ט.ס. נ' המוסד לבטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 22.3.15 שקבעה כי נכותה היציבה של המערערת הינה בשיעור 19.25% מיום 2.8.07 (להלן ההחלטה ולהלן הוועדה). 

2.המערערת נפגעה בתאונת עבודה מיום 2.8.07, עת היתה מלצרית כאשר מיחם מים רותחים נשפך עליה ונגרמו לה כוויות בדרגה 2 במפשעות ובברכיים. ועדות רפואיות קבעו לה בעבר בגין הנכות הנפשית P.T.S.D - נכות בשיעור 20% ובנוסף לכך נכות בגין הכוויות ואלה הוגדלו בהתאם לתקנה 15 כך שנכותה הכוללת הועמדה על שיעור של 30%. על יסוד קביעות אלה שולמה לה גמלה .

הוועדה דנן התכנסה ביום 26.1.14 במועד זה הייתה בפניה חוות הדעת של ד"ר קלמן איגור מיום 19.4.13 שקבעה למערערת 20% נכות בגין P.T.S.D. הוועדה ציינה בפרוטוקול מאותו יום כי נראה שנכות המערערת "אכן מתאימה ל 20% לפי 34(ב)3".באותו מועד סברה הועדה שהיא זקוקה למבחנים נוירופסיכולוגים והמערערת נשלחה למבחנים אלה, שנעשו על ידי גב' איה גל נוירופסיכולוגית ופסיכולוגית קלינית מבית חולים הדסה. זו כתבה בחוות דעתה כי "אין קריטריונים מספיקים למצב של P.T.S.D ... אין עדות ל P.T.S.D מלא... שלא ברור אם כולו כרוך באירוע. הומלץ לה לפנות לטיפול פסיכולוגי מסודר. יש לחזור על הבדיקה לאחר טיפול". נציין כי המערערת, כעולה מחוות הדעת של גב' איה גל לא התמידה בטיפול הנפשי . כן נטען על ידי באת כוחה כי המערערת לא נטלה טיפול תרופתי ,מאחר וזה גרם לה בעיות רפואיות.

3.הוועדה לאחר שקיבלה את חוות הדעת של גב' איה גל בה נרשם כאמור ,כי אין עדות ל P.T.S.D מלא, העמידה את שיעור נכותה הנפשית על 15%. על החלטה זו הגישה המערערת ערעור לבית הדין. בדיון בפני כב' הרשם טארק חסנין ביום 26.1.15 הגיעו הצדדים להסכמה לה ניתן תוקף של פסק דין ולפיה הוחזר הענין לוועדה: "על מנת שתתייחס לחוות דעתו של ד"ר קלמן איגור. הוועדה תבחן האם יש באמור בחוות דעת זו כדי לשנות ממסקנתה. עוד תתייחס הוועדה לקביעתה בישיבה מיום 26.1.14 לפיה נכותה של המערערת אכן מתאימה ל 20% לפי 34(ב)(3)" (להלן: פסק הדין ).

4.הוועדה אליה הוחזר עניינה של המערערת ,התכנסה ובממצאיה (בס' 7) נכתב כדלקמן:

"הוועדה התכנסה מתוקף פסק דין מ 26.1.15. חברי הוועדה עיינו בחוו"ד של ד"ר קלמן איגור מ 19.4.13 בו הוא קובע שנכותה שלה גב' ספירינה הוא כ 20%. יש לציין כי חוו"ד נכתבה לפני הביצוע של המבחנים הנוירופסיכולוגים של איה גל אשר בוצעו בתאריך 23.3.14 בה מסוכם שאין עדות ל P.T.S.D מלא. התובעת לא מטופלת תרופתית.

לאור כל האמור לעיל נכותה מתאימה ל 15% לפי סעיף 34(ב) בין 2-3 וכן 5% עבור הצלקת.

יש לצין כי המבחנים שביצעה איה גל הם מבחנים אובייקטים, אמינים, שמטרתם לזהות P.T.S.D בנוסף לבדיקה הפסיכיאטרית הרגילה. במבחנים הללו יש יכולת לקמט(כך נרשם במקור.צ.ל לכמת. הערה שלי א.א) את הפגיעה הנפשית".

5.לטענת באת כוחה של המערערת הוועדה לא פעלה בהתאם לפסק הדין ובפרט הוועדה לא נימקה מדוע שיעור הנכות הנפשית הינו 15 אחוז בלבד ,בשעה שוועדות אחרות קבעו לה בגין הנכות הנפשית וה P.T.S.D 20%. היה על הוועדה להתייחס לקביעות קודמות שהעניקו למערערת נכות בשיעור 20%. בפרט טענה כי אין התייחסות מספקת לתחולה הרטרואקטיבית שניתנה לנכות היציבה. יש לזכור כי המערערת קיבלה מהמל"ל גמלה במשך תקופה ארוכה ,על יסוד קביעת הוועדות ,לפיה היא סובלת מנכות נפשית בשיעור 20%. בקביעה הנוכחית שנעשתה על יסוד חוות הדעת של גב' איה גל ,יש שלילה רטרואקטיבית של מה שכבר שולם לה. יתר על כן אין הנמקה מספקת מדוע מעדיפים את חוות הדעת של גב' איה גל על פני זו של ד"ר קלמן איגור שבדק אותה קודם לכן.

6. לטענת המשיב אכן הוועדה שיוותה לנגד עיניה את שיעור הנכות שניתן לה קודם לכן (כפי שצוין בפרוטוקול מיום 26.1.14). יחד עם זאת כיון שביקשו לקבל הערכה מדויקת יותר ,הופנתה המערערת למבחנים נוירופסיכולוגים ואלה אכן נעשו לה. מדובר במבחנים מדויקים ואמינים שמטרתם לזהות P.T.S.D ואף לכמת את חומרת הפגיעה הנפשית . אלה אכן נעשו ונמצא כאמור בחוות הדעת של גב' איה גל - כי אין עדות ברורה ל P.T.S.D מלא. כיון שכך וכיון שהמערערת אינה מקבלת תרופות הרי הנכות המתאימה הינה לפי הפריטים המופיעים בסעיף 34(ב) 2-3 דהיינו 15% .

7. התקיים דיון בפני כב' הרשם טארק ולאחר מכן בפני. במהלך הדיון הוצע לצדדים פתרון אך המשיב לא קיבלו והעניין חזר להכרעתי אותה אתן להלן.

פסק דין

8.כשמוחזר ענין לוועדה הרפואית לעררים בפסק דין הרי שזו צריכה לפעול בדיוק בהתאם למה שנקבע בו. במקרה דנן ממצאי הבדיקה של הוועדה פורטו בסעיף 7 לפרוטוקול הדיון שהיה בפניה. הוועדה שיוותה לנגד עיניה את חוות הדעת של ד"ר קלמן איגור והיא מציינת כי חוות הדעת נכתבה לפני ביצוע המבחנים הנירופסיכולוגים. את חוות הדעת של ד"ר קלמן איגור ראו חברי הוועדה כבר בפעם הראשונה שבאה בפניהם המערערת -ביום 26.1.14 ולכן ציינו שנכותה מתאימה ל 20%. יחד עם זאת אותה שעה הם סברו שנכון לקבל מבחנים נורופסיכולוגים ולכן המערערת הופנתה לעריכתם. מבחנים אלה נערכו בפני הגב' איה גל. בדיון מסבירים חברי הוועדה כאמור כי המבחנים של הגב' איה גל נערכו לאחר חוות הדעת של ד"ר קלמן איגור והם לא היו בפניו . מבחנים אלה נערכו ביום 23.3.14 כשנה לערך לאחר חוות הדעת של ד"ר קלמן איגור.

9.הוועדה התייחסה אפוא לחוות הדעת של ד"ר קלמן איגור והיא גם מסבירה למעשה מדוע היא מעדיפה אותם על פני חוות הדעת של ד"ר קלמן איגור. הוועדה כותבת כי מדובר במבחנים אובייקטים אמינים. לכאורה מילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין.