פ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובעת, ילידת 1976, עבדה במועד הרלוונטי להליך, בעיר בני ברק. ביום 18.11.13, בסיום יום העבודה, התובעת נסעה לבית סבהּ וסבתה בXXX ובמהלך הנסיעה באוטובוס היא מעדה, נפלה ונחבלה. 

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה אם ניתן לראות בבית סבה וסבתה של התובעת "מעון" לצורך סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן החוק).

3.על פי המתואר בתצהיר התובעת, היא עבדה בעיר בני ברק כמנהלת משרד ומנהלת חשבונות. אחת לשבוע, בימי שישי, התובעת למדה בקורס לחשבי שכר.

התובעת טענה בתצהירה שהיא מתגוררת לסירוגין בבית אמה שברחוב XXX וכן בדירה קטנה ששכרה, ברחוב XXX. הכתובת בדירה השכורה היא הרשומה בתעודת הזהות של התובעת. בחלק מימי השבוע, התובעת מתגוררת ולנה אצל סבה וסבתה בXXX.

התובעת הוסיפה שבדירת סבה וסבתה היא מחזיקה בגדים ופרטים אישיים שונים וכי בחרה שלא להעיד אותם מפאת גילם (מעל 90 שנים), כיוון שאינם שולטים בשפה העברית והם כמעט שאינם יוצאים מפתח דירתם.

לטענת התובעת, ביום 18.11.13 היה בדעתה ללון אצל סבה וסבתה, כיוון שלמחרת נקבע שיעור נוסף בלימודים, בסוף יום העבודה.

4.בישיבת ההוכחות נשמעה חקירתם הנגדית של התובעת ושל ד"ר XXX בן זוגה של אם התובעת.

על פי העדויות שנשמעו, כתובתה של התובעת, הרשומה בתעודת הזהות שלה היא ברחוב XXX. הכתובת לקבלת דברי דואר היא בדירת אמה של התובעת, בXXX. כאשר התובעת לנה אצל אמה, היא ישנה בחדר שיועד לה, אשר משמש כחדר עבודה של ד"ר XXX, בן זוגה של אמה.

עוד עלה מהעדויות שהתובעת נוהגת מדי פעם ללון אצל סבה וסבתה. היא אינה מטפלת בהם פיזית, אך התובעת מטפלת בענייניהם, למשל כאשר הם מאושפזים (לסב ולסבתא מטפלת צמודה, שהגיעה לפחות פעמיים בשבוע, לא לנה במקום במועד הפגיעה, אך עזרה בסידורים, קניות וביקורים אצל רופאים).