ב"ל 51006-05-14 ב' נ' המוסד לביטוח לאומי

פתח דבר

1. בתאריך 9.4.13 הגיש התובע לנתבע תביעה להכרה במחלת הסכרת, ממנה הוא סובל, כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק).

   התובע מייחס את הופעת המחלה לאירוע בעבודה שלטענתו אירע ביום 18.4.00 (נ/2).

   הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 6.3.14, בהיעדר הוכחת קשר סיבתי בין המחלה לבין האירוע הנטען וכן נוכח השיהוי הניכר בהגשת התביעה, כ- 13 שנים לאחר האירוע הנטען בעבודה. כנגד החלטה זו הוגשה התביעה דנן.

2. בדיון מיום 22.1.15 נשמעה בפנינו עדותו היחידה של התובע. מטעם הנתבע לא זומנו עדים. בתום הדיון, סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה.

    

    

   עובדות המקרה כפי שהן עולות מחומר הראיות

3. התובע יליד 1951.

4. התובע עבד בחברת "סלקום" מחודש 12/1994 ועד למועד פיטוריו בחודש 12/2006, כאשר עד שנת 2001 שימש התובע כמנהל שיווק אזורי וממועד זה ועד לפיטוריו שימש כ"מנהל טוקמן" (נ/1, ש' 10-18; 124-127).

5. לטענת התובע, במהלך חודש 04/2000 הופצו שמועות במקום העבודה באשר למעשי גניבה שיוחסו לתובע; לפי עדות התובע, ביום 18.4.00, בערב חג הפסח, נודע לו ממקור אמין בעבודה כי הגיעו למנכ"ל החברה מכתבים אנונימיים בהם הועלו האשמות קשות כנגדו בדבק קבלת כספים שלא כדין (סע' 3 לתצהיר). התובע קיבל לטענתו את האשמות השווא "כרעם ביום בהיר" (נ/1, ש' 42-49; 59-61; 73-76; 82-84; 153-164; עמ' 2, ש' 16-29; עמ' 5, ש' 3-6).

6. התובע, אשר הכחיש את המעשים שיוחסו לו, טען כי לאחר קבלת הידיעה בדבר המכתבים האנונימיים, ביום 18.4.00, היה שרוי במתח וחרדות, שנתו נדדה, חש "נרדף", הפך לאדם "לחוץ מאוד" ו"ממוטט" וכן סבל מחולשה כללית; בגין כך פנה התובע ביום 7.5.00 לרופא וביקש לערוך לו בדיקות תקופתיות מקיפות, מהן עלה לטענתו כי הינו סובל מסכרת – הכל כעולה מהחומר הרפואי שצורף (סע' 4-6 לתצהיר; נ/1, ש' 45-55; עמ' 1, ש' 24-26; עמ' 3, ש' 21-24; עמ' 4, ש' 18-33; עמ' 5, ש' 3-6).