י' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.המומחה מתבקש לענות על השאלות הבאות:

א.הפסיקה בעניין אירועים כגון אירוע מוחי ואירוע לבבי קובעת כי:

"חובת הוכחת קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין אוטם שריר הלב מוטלת על המערער. עליו להוכיח בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר שכזה".

זאת ועוד, נקבע באותה הלכה כדלקמן:" רק אם עולה מתוך חוות דעת המומחה קיום קשר סיבתי בין האירוע החריג לאוטם יש להידרש לסיפא של סעיף 83 לחוק – עניין שאלת היחס. לגבי שאלת היחס המבחן הוא מבחן העיתוי ולא מבחן הכימוי. המבחן הינו – האם סביר להניח שהאוטם היה מתרחש במועד בו אירע גם אלמלא האירוע החריג או שאלמלא האירוע החריג מועד התרחשותו היה נדחה למועד מאוחר יותר". (ראו עב"ל 52081-05-10 דורון טמיר נ' המל"ל; עב"ל 52830-02-12 אלישע שמש נ' המוסד, ניתן ביום 27.05.13).

לאור זאת המומחה מתבקש להשיב לשאלה: האם ניתן לקבוע בסבירות העולה על 50% כי קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה מיום 25.4.2012 לבין מחלת התובע וזאת בהתחשב בגורמי סיכון כבדי משקל בהם – סכרת, יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית פעילה ממנה סבל התובע קודם לאירוע בעבודה?

2.במידה והתשובה הינה חיובית, המומחה מתבקש להשיב גם לשאלה הבאה: מה הביסוס לקביעתך שדווקא במקרה של התובע אלמלא האירוע בעבודה מועד התרחשותו של האוטם היה נדחה, וזאת למרות קיום גורמי סיכון אשר לכשעצמם מהווים סיבה ישירה לנזק לבבי גם ללא כל אירוע חריג?

3.האם השפעת העבודה על בוא האוטם במועד שבא הינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?

4.התובע עבר אירוע מוחי ביום 25.4.2012 בשעות הצהריים. התובע הזמין מד"א ביום 26.4.2012 בשעה 12:19, וסיפר על הופעת חולשה והפרעות דיבור משעות הבוקר.

א.האם יכולה להיות השפעה של היצרות בינונית של עורק התרדמה הפנימי משמאל על התפתחות אירוע מוחי?

ב.באיזה מנגנון שנת לילה יכולה להשפיע על מנגנון של סטרס?