ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
50532-11-13
05/10/2014
|
בפני השופטת:
איריס רש
|
- נגד - |
התובעת:
מ.ס. עו"ד בן שושן
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד עזאם
|
החלטה |
1.לפניי בקשת הנתבע להצגת שאלות הבהרה למומחה (להלן- הבקשה) בקשרלחוות דעתו מיום 28.05.2014 (להלן- חוות הדעת).
2.להלן ההכרעה בבקשה לפי סדר השאלות:
2.1שאלה 1- בזיקה לאמור בתשובה מס' 1 לחוות הדעת, האם אין המומחה סבור כי המדובר ב- CALCIFIED TENDONITIS כביטוי לשינוי ניווני המלמד על תהליך תחלואתי על רקע התפתחותי?
התובעת מתנגדת להפניית השאלה. לטענתה, המומחה קבע בחוות הדעת שקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה לבין מחלתה, וזאת לאור האמור בחומר הרפואי והתשתית העובדתית בעניינה. עוד נטען שהשאלה אינה רלבנטית עוד.
אין דעתי כדעת התובעת. בשאלה זו מתבקש המומחה לחוות דעתו האם ייתכן שהתובעת סבלה גם משינויים ניווניים- שאלה זו חשובה להכרעה במחלוקת, ומכל מקום יש להתירה לאור המדיניות המקלה של בתי-הדין לעבודה בהפניית שאלות הבהרה.
2.2שאלה 2- בזיקה לאמור בתשובה 2 לחוות דעתו, האם יש בספרות הרפואית תימוכין כי עבודה עם מכונת תפירה מהווה גורם סיכון להופעת המחלה ממנה סובלת התובעת?
התובעת מתנגדת לשאלה בטענה שמדובר בהטלת דופי במומחיות המומחה וכן המדובר בשאלה לא רלבנטית.
בניגוד לטענות התובעת המדובר בשאלה הנוגעת ללב המחלוקת, והמבקשת להבהיר על מה התבסס המומחה בקביעתו. לפיכך, השאלה מותרת.
2.3שאלה 3- בתשובה 3 לחוות דעתו, המומחה יצא מנקודת הנחה כי "מכונת תפירה הינה מכשיר היוצר רטט על הגפיים העליונות". בהחלטת כב' ביה"ד מיום 23.6.14 המפרטת את עובדות המקרה אין זכר לעבודה במכונה הגורמת לרטט. הדבר אף מוסכם ע"י מומחים אחרים, כפי שעולה מפסה"ד המצ"ב שניתן ביום 21.10.13 במסגרת ב"ל (ב"ש) 18936-01-11 בעניינה של תובעת העובדת עם מכונות תפירה, ושם נקבע ע"י שני מומחים שונים שמונו ע"י ביה"ד כי 'עבודתה אינה דורשת שימוש במכשירים רוטטים' (ס' 4 לפסה"ד) וכן 'לא ניתן לייחס לתנאי עבודתה מצב דמוי עבודה עם מכשירי רטט' (ס' 6 לפסה"ד).
1.בהנחה שהתובעת לא עבדה עם מכשירים רוטטים, האםתשתנה כעת קביעת המומחה לעניין הקשר הסיבתי בין עבודתהתובעת למחלתה?
2.בהנחה שהתובעת לא עבדה עם מכשירים רוטטים, האם לאסבור כעת המומחה כי תנאי עבודתה אינם שונים מתנאיעבודה דומים כגון עבודת מטבח, עבודות פיזיות קלות כגוןחריטה ומוזיקאים?
3.אף אם נמשיך להניח- לצורך העניין- שהתובעת עבדה עםמכשירים רוטטים, האם אין בעובדה שהתובעת לא התלוננהשהיא סובלת מכאבים וליקויים כלשהם בכפות ידיה, כדילנתק- מקל וחומר- את הקשר הסיבתי אותו הסיק המומחהבין עבודתה לבין מחלתה? שהרי כפות ידיה סופגות את מירבהרטט ועל כן היינו מצפים להופעת ליקויים בכפות ידיה אםהרקע הוא אכן הרטט בעבודתה.
התובעת מתנגדת להפניית השאלה, על כל תתי סעיפיה, למומחה. ראשית, מהטעם שהנתבע מפנה לפסק-דין אשר נסיבותיו אינן דומות לנסיבות המקרה דנן ואשר לא ניתן ללמוד ממנו לענייננו. ושנית, מהטעם שהשאלות שהועברו למומחה אינן רלבנטיות ולחלקן אף ניתן זה מענה במסגרת חוות הדעת.
מקובלת עליי טענת התובעת כי לא ניתן ללמוד מפסק-הדין אליו הפנה הנתבע לענייננו ואין באמור שם כדי לסייע בהכרעה בתיק זה. ואולם, מאחר שבמסגרת העובדות לא קבענו כי התובעת עבדה עם מכונה הגורמת לרטט, ומשידוע לכל כי המומחה נדרש להיצמד לעובדות שנקבעו, אני מתירה את הפניית השאלה למומחה (על כל תתי סעיפיה), להוציא החלק המפנה לפסק-הדין בתיק ב"ל 18936-01-11, ולקביעות שנפסקו בו.