ב"ל 49847-07-12.31

1.לפנינו תביעה לקבלת תוספת קצבת שאירים אשר נדחתה לאחר שנקבע כי התובעת אינה הידועה בציבור של מר אברהם גודל ז"ל (להלן – המנוח).

2.התובעת טענה בתצהירה כי מאז 1985 התגוררה עם המנוח וניהלה עימו משק בית משותף. התובעת טענה כי ליוותה את המנוח עת חלה וסעדה אותו בבתי החולים בהם אושפז, עד שנפטר ב- 29.3.09. התובעת טענה כי תביעתה להכיר בה כידועה בציבור לצורך קבלת גמלת שאירים מקרן מקפת התקבלה.

3.הנתבע טען כי המנוח והתובעת לא קיימו משק בית משותף, והיה ביניהם הסדר כלכלי נוח, לפיו התובעת גרה בחדר נפרד, ובהתאם לכך קיבלה השלמת הכנסה כבודדת, כמו גם המנוח לא הצהיר בתביעותיו מול הנתבע כי יש לו בת זוג. על יסוד הצהרות התובעת בעבר, לפיהן חיה ללא בן זוג, טען הנתבע כי אין לקבל כעת את גרסתה הסותרת הצהרות אלו.

הכרעה

4.סעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק), מגדיר אלמנה כך:

"אלמנה – מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא –

(1) מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה – פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד.

(2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים לפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אישה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי סעיפים 200 או 244".

5.כאמור, סעיף 238 לחוק מגדיר כ"אלמנה" – "מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו". בסעיף 1 לחוק מוגדרת "אשתו" – "לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו". מכאן, שידועה בציבור של מבוטח היא "אלמנה" על פי סעיף 238 רישא לחוק בהתמלא שני תנאים מצטברים: בשעת פטירתו של המבוטח, היא היתה ידועה בציבור כאשתו; בשעת פטירתו של המבוטח, היא גרה עמו.

6.באשר להכרה בבני זוג כ"ידועים בציבור" נפסק כי מדובר במבחן כפול: