ב"ל
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
49749-06-14
24/03/2016
|
בפני השופט:
מוסטפא קאסם
|
- נגד - |
התובעת:
פ.א.
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
החלטה |
1.בבית הדין נתקבלה חוות דעתה של פרופ' ויויאן דרורי, שמונתה כמומחית מטעם בית הדין.
2.חוות הדעת הועברה לצדדים והם היו רשאים להגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחית בקשר לחוות דעתה, אם ברצונם לעשות כן.
3.בבית הדין נתקבלה בקשה מטעם ב"כ התובעת להפנות למומחית שאלות הבהרה.
הנתבע הגיש תגובה בה הביע התנגדות להפניית שאלות ההבהרה למומחה.
4.לאחר עיון בבקשה, בשאלות ההבהרה ובתגובה עליה, הנני סבור שיש להיעתר לבקשה בחלקה ולהפנות למומחית שאלות הבהרה, תוך שינוי בנוסח השאלות המוצעות.
אשר לשאלות מספר 1 ו – 2, השאלות קיבלו מענה ברור בחוות הדעת שבה התייחסה המומחית לשכיחות הופעת "הקברנומה" באוכלוסייה: "כ - .5% מכלל האוכלוסייה נושאים קברנומה...הסיכון לדימום תוך מוחי של קברנומה שלא דיממה בעבר הינו 0.5 לשנה...".
5.לפיכך מתבקשת המומחית לענות על שאלות ההבהרה שלהלן:
א.האם לדעתך, בהתאם לספרות הרפואית המקצועית הרלוונטית, עדיין לא ברורים הגורמים המביאים לדימום תוך מוחי של קברנומה?
ב.האם לדעתך בהתאם לספרות הרפואית יש קשר בין נזקים נוירולוגיים (כדוגמת הנזק הנוירולוגי ממנו סובלת התובעת) לבין דחק נפשי?
ג.האם למיטב ידיעתך, יתכן שקיימת אסכולה (שכעולה מקביעותייך לכאורה אינך נמנית עליה) שעל פיה ניתן למצוא קשר סיבתי בין נזקים נוירולוגיים (כדוגמת הנזק הנוירולוגי ממנו סובלת התובעת) לבין דחק נפשי?
שימת לב המומחית מופנית לכך, כי אסכולה רפואית, בהקשר בו עסקינן, משמעה: "דעה מקובלת שנקבעה כמבוססת במרכזים רפואיים חשובים, והינה על דעת מומחים מוכרים בעולם, והיא מוצגת כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד, ומבוססת על מחקרים מדעיים רציניים, להבדיל מהשערות ואפילו השערות שלא הופרכו על ידי מחקרים. גם דעה רפואית המופיעה כמקובלת בעיתונים הרפואיים הראשיים ובאתרי המידע הרפואיים המקוונים העיקריים, הכוללים הצלבות בין מספר גדול של מאמרים ומחקרים רפואיים רציניים המצביעים באופן משכנע על קיומו של קשר סיבתי, עשויה להיחשב כאסכולה עדכנית" (עב"ל 208/09 יהושע לב - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 13.02.2011).
ד.על אף קביעותיך שבחוות דעתך, ובהתחשב בשכיחות הופעת "הקברנומה" באוכלוסייה, לרבות סמיכות הזמנים בין האירוע כפי שהובא בהחלטת המינוי לבין הופעת הדימום התוך מוחי ממנו סבלה התובעת באותו מועד, האם יתכן לומר כי אותו אירוע גרם להחמרה במצבה הרפואי של התובעת? אנא נמקי את תשובתך.
במידה וכן, האם ניתן לכמת באחוזים את מידת השפעתו של האירוע על ההחמרה במצבה הרפואי של התובעת?