ב"ל 48992-01-14 אלגרבלי נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובעת הגישה תביעה בה ביקשה להכיר בה כמי שנפגעה בתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק") בעקבות אירוע, שלטענתה התרחש ביום 2.7.2011 ולמנות מומחה רפואי לצורך כך.

התובעת הגישה לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין האירוע הנ"ל. בהחלטתו מיום 15.8.2013 דחה הנתבע את התביעה, וזאת מהנימוק שהתאונה לא אירעה עקב עבודת התובעת אלא עקב סחרחורת/חולשה פנימית שאינה נובעת מהעבודה.

עוד ציין הנתבע כי השפעת העבודה על התאונה, אם הייתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת המצב הרפואי.

2.מעיון בכתב התביעה, עולה כי: "ביום 2.7.13, תוך כדי עבודתה של התובעת, הרגישה חולשה ועייפות וסחרחורת, והרגישה כי היא עומדת ליפול, ובאותם רגעים עמד לידה המנהל אשר תפס אותה ומנע את נפילתה"

עוד עולה מכתב התביעה כי : "כתוצאה ממצבה הרפואי פונתה התובעת לבית חולים העמק ואושפזה".

עוד נטען בכתב התביעה כי: "עבודתה בתקופה הסמוכה לאותו אירוע הייתה שונה מעבודתה בעבר, עבדה בלחץ ושעות נוספות עקב עומס בעבודה, עבודה שלא הייתה להם מקודם"...." עבודתה סמוך לפני האירוע הייתה עבודה קשה ביותר יחסית לתקופה שקדמה לה"..."עבודתה כללה בין היתר עמידה כל הזמן ולהרכיב תריסים בעמידה וכללה בין היתר תריסים גדולים וכבדים".

3.הנתבע הגיש כתב הגנה בו טען כי ביום 2.7.13 לא אירע לתובעת אירוע תאונתי כלשהו.

הנתבע הוסיף כי אין קשר סיבתי בין התחושות של התובעת ביום 2.7.13 לבין תנאי עבודתה.

עוד הוסיף הנתבע כי התובעת העלתה לראשונה במסגרת כתב התביעה טענה בדבר עומס עבדה בתקופה הסמוכה ל- 2.7.13, טענה שלא הועלתה קודם לכן ולפיכך לא נבדקה כלל.

4.לאחר הגשת כתב הגנה, הגישה התובעת ביום 17.3.14 תצהיר עדות ראשית מטעמה.

במסגרת תצהירה חזרה התובעת על האמור בכתב התביעה והוסיפה: " עפ"י ייעוץ רפואי שקיבלתי עולה כי המצב ממנו סבלתי היה תוצאה של עבודה מאומצת בתנאי לחץ וחום כבדים, וכי אלמלא עבודתי באותו יום לא הייתי נפגעת ולא הייתי מרגישה סחרחורת ומאושפזת".

עוד הוסיפה התובעת בתצהירה: "עפ"י ייעוץ רפואי שקיבלתי, הדעה היא שעקב תנאי העסקתי באותה תקופה ובמשך החודשיים האחרונים לפני אותו אירוע ובתנאי לחץ ועומס בעבודה לרבות שעות נוספות הם אלה שגרמו לי למצב ממנו סבלתי באותה תקופה".

נותר רק לציין כי הטענה בדבר "עבודה בתנאי חום", הועלתה על ידי התובעת לראשונה במסגרת התצהיר ולא הוזכרה קודם לכן, לא בהודעה על פגיעה בעבודה ואף לא בכתב התביעה.