ב"ל 48428-05-12

בתובענה זו עותר התובע להכיר בליקוי שמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה בהתאם להוראת סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק). הנתבע מכחיש את טענות התובע וטוען, בין היתר, כי התנאי הקבוע בסעיף 84א(א)(1) לחוק איננו מתקיים בתובע וכי תנאי סעיף 84א(ב) לחוק, המתייחסים להכרה בטנטון, אינם מתקיימים אף הם.

לאחר שהובאו בפנינו ראיות הצדדים קבענו את התשתית העובדתית הבאה: התובע, יליד 22.2.77, הועסק בין השנים 1992 עד 2010 בענף ייצור בשר במפעל "הוד חפר" בחדרה, כאשר המעסיקים של התובע היו קבלני משנה שונים (להלן- "הוד חפר"). במקום העבודה שבו עבד התובע היה רעש, והתובע נחשף לרעש במשך שמונה שעות ביום. בהחלטה מיום 8.6.14 נקבע כי התובע סיים עבודתו ב"הוד חפר" בחודש 7/2010.

עוד קבענו כי בארבע השנים האחרונות להעסקתו עבד התובע במחלקת פירוק, ועבודתו כללה פתיחה ומריטה של תרנגולי הודו, פעולות הנעשות תוך שימוש במכונות שונות, לרבות סרט, צ'ילר, מריטה ומכונות נוספות. עבודת התובע בוצעה ליד שולחן נירוסטה. תרנגולי ההודו הגיעו לעמדת העבודה שלו על גבי סרט נע- אשר הפיק רעש- כשהם תלויים על אנקולים. כמו כן, הופק רעש בעת שתרנגולי ההודו הורדו מהאנקול, כל אחד במשקל של כ-, והוטחו על גבי שולחן הנירוסטה. אין מחלוקת כי במקום ביצוע העבודה הופעלו מאווררים, מזגנים, קירור, סרט נע וליין להודים. לעיתים השתמש התובע במגני אוזניים שניתנו לו, ולפעמים לא. ביום 16.5.11 הגיש התובע תביעה לנתבע להכרה בטנטון וירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה לפי סעיף 84א לחוק. זו נדחתה בהחלטת הנתבע מיום 30.4.12.

מאחר וקבענו כי במקום העבודה בו עבד התובע היה רעש, ומאחר והתברר כי במהלך תקופת עבודתו של התובע ב"הוד חפר" לא בוצעה שם בדיקת רעש, קבענו כי יש להחיל את ההלכה כפי שנפסקה בעב"ל (ארצי) 717/08 נאסר – המוסד לביטוח לאומי (10.12.2009)), באופן שימונה מומחה-יועץ רפואי כדי שיחווה דעתו בנוגע לשאלה האם קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע ב"הוד חפר" לבין הליקוי הנטען בשמיעתו, וכן בנוגע להתקיימות יתר תנאי 84א לחוק.

בהתאם להחלטתנו, מונה דר' מנחם גרוס, כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן - המומחה). המומחה התבקש להשיב על השאלות הבאות:

"א.האם סובל התובע מליקוי שמיעה באוזניו כאמור בסעיף 84א(א)(2) לחוק, היינו- כושר השמיעה פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאזניים?

ב.ככל שהתשובה לשאלה (א) היא בחיוב, האם נגרם ליקוי השמיעה עקב חשיפתו של התובע לרעש במהלך עבודתו?

ג.האם התובע סובל מרעש תמידי באוזניים (טינטון) אשר נגרם עקב חשיפה לרעש (כנדרש על פי הוראת סעיף 84א(ב) לחוק)?

ד.האם כושר שמיעתו של התובע בתדירויות הגבוהות (תדירויות של 3000 ו- 4000 מחזורים בשניה) פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים (כנדרש על פי הוראת סעיף 84א(ב)(1) לחוק)? ככל שהמומחה מסתמך על תוצאת בדיקת שמיעה מסוימת (יותר מהאחרות), עליו לנמק החלטתו ולהבהיר מדוע עדיפה בעיניו בדיקה מסוימת על פני בדיקה אחרת.

ה.האם הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהתובע חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק, היינו, לפני 2010 (כנדרש על פי הוראת סעיף 84א(ב)(2) לחוק)?