ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
47993-11-14
26/07/2018
|
בפני השופט:
דורי ספיבק
|
- נגד - |
התובע:
מ.א. עו"ד גלעד מילס
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד רועי הררי
|
פסק דין |
1.זוהי תביעה להכיר בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה, לפי סעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ב-1995.
התשתית העובדתית ומהלך ההתדיינות
2.ביום 14.3.13 הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין ליקוי שמיעה, והודעה על פגיעה בעבודה.
ביום 2.11.14 דחה הנתבע את התביעה להכיר בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה לפי הוראות סעיף 84 א(א)(3) לחוק, לאחר שבדק ומצא, שכבר ביום 9.11.11 התובע ביצע בדיקת שמיעה המעידה על ליקוי שמיעה, ומכאן שהתביעה הוגשה לנתבע הוגשה בחלוף למעלה מ-12 חודשים מהיום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית. כמו כן, דחה הנתבע את התביעה להכרה בטנטון לפי סעיף 84א(ב)(3) לחוק.
3.לאור זאת, הוגשה ביום 23.11.14 התביעה שבפניי. לאחר דיון מוקדם שהתקיים בפני כב' סגנית הנשיאה הדס יהלום ביום 5.7.15, הועבר התיק לטיפולו של מותב זה. בדיון שהתקיים בפניי ביום 20.7.16, הודיע התובע שהוא חוזר בו מהתביעה בעניין לטנטון, ובהתאם להודעתו מיום 7.9.16, הצדדים הגיעו להסכמה לפיה התובע יוותר גם על תביעה הנוגעת לתקופה שקדמה לבדיקת השמיעה שנייה מיום 18.9.14, ואילו הנתבע יראה בתביעה שהוגשה לבית הדין כאילו הוגשה לו בנובמבר 2014, כך שאין היא לוקה בשיהוי, והתביעה נדחית לגופה בשל היעדר קשר סיבתי.
על סמך האמור, באו הצדדים לכדי הסכמה בדבר מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, והסכמתם קיבלה תוקף של החלטה.
4.ביום 16.9.16 מונה ד"ר דן ניר כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, על בסיס העובדות המוסכמות הבאות:
"התובע יליד שנת 1948, עבד בנגריה משנת 1970 ועד היום, במהלך עבודתו נחשף התובע לרעש מזיק".
המומחה התבקש להשיב לשאלות בית הדין בנוגע לירידה בשמיעה (ולא לגבי טנטון), ורק לגבי מצב שמיעתו של התובע נכון לספטמבר 2014 (לא לפני ולא אחרי). ואלו הן השאלות שהופנו למומחה בית הדין: האם כושר שמיעתו של התובע בתדירויות הדיבור פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים? ככל שהתשובה לשאלה הקודמת היא חיובית, האם יש קשר סיבתי לחשיפה לרעש מזיק בעבודה? אף אם כן, האם השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעות אחרות?
4.ביום 18.1.17, לאחר שהועברה לעיון המומחה בדיקת השמיעה מיום 18.9.14, קבע ד"ר ניר שליקוי השמיעה של התובע נובע, רובו ככולו, מהליך תחלואי, על סמך נימוקים אלה:
"התובע עובד כנגר וחשוף לרעש מאז 1970, כך לפי העובדות המוסכמות בבית המשפט. לפי הגדרה, ליקוי שמיעה מחשיפה מתמשכת לרעש מתפתח בהדרגה במהלך 15 השנים הראשונות לחשיפה, ואז מתייצב. הופעת תלונת ליקוי השמיעה לראשונה ב-2011, לאחר כ-40 שנות עבודה, מתאימה בעיקר להליך תחלואי.
לפי הגדרה, ליקוי שמיעה מושרה רעש הינו סימטרי, בקירוב. לפי רישום מ-17/11/11 בתיק רפואת אף אוזן גרון בקופת חולים, נמדד באותה עת אצל התובע ליקוי שמיעה 30-35 ד"ב מימין ו-25-30 ד"ב משמאל. ברישום מצוין מרווח אוויר-עצם של כ-20 ד"ב מימין שאין משמאל, ומכאן שהסף להולכת עצם (עצבי) מימין הינו כ- 10-15 ד"ב – תקין לחלוטין. ליקוי שמיעה לא סימטרי מתאים להליך תחלואתי.