עב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
47595-01-15
25/05/2015
|
בפני השופט:
צבי פרנקל
|
| - נגד - |
המערער:
שארל מלכה
עו"ד טליה כהן
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד זייד מוהנד
|
| פסק דין |
1.הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 25/11/2014, דחתה את ערר המערער וקבעה כי לא חל שינוי בדרגת הנכות היציבה.
2.המערער טען שהוועדה טעתה עת קבעה כי לא חלה החמרה בשמיעתו. לטענתו יש החמרה ניכרת בשמיעה באוזן ימין. כן טען כי על הוועדה היה להעניק נכות בשיעור 10% לפחות בגין ירידה בשמיעה וזאת לאור ממצאי בדיקתו. כמו כן טוען המערער כי הוועדה שגתה כשקבעה כי אינה יכולה לקבל את בדיקת סינון השמיעה כבדיקה משקפת את שמיעתו של המערער, וזאת מאחר ומדובר בבדיקה שנערכה בהתאם לכל הקריטריונים הנדרשים.
3.ב"כ המשיב טען שלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת. הוועדה הסתמכה על ממצאי הבדיקה המאוחרת יותר שעמדה בפניה. הוועדה נימקה מדוע אינה מקבלת את תוצאות בדיקת סינון השמיעה שהומצאה על ידי המערער.
4.הוועדה רשמה את תלונות המערער, בדקה את המערער ורשמה את ממצאיה :
"בבדיקה: תעלות ותופיות תקינות.
הוועדה עיינה בבדיקת סינון שמיעה מיום 20/09/2013 שהוגשה על ידי ב"כ התובע שמראה ירידת שמיעה קלה בתדרים נמוכים עד חמורה בתדרים גבוהים עם אסמטריה לרעת אוזן שמאל.
הוועדה עיינה גם בבדיקת שמיעה מיום 17/10/2013 ממכון פירון שמראה ליקוי שמיעה מנימאלי עד קל עם ממוצע תדירויות דיבור לפי הולכת עצם מימין – 20 משמאל 18.
בסיכום הדיון סיכמה הוועדה את מסקנותיה:
"הוועדה אינה יכולה לקבל את בדיקת סינון השמיעה כבדיקה משקפת שמיעתו של נבדק שכן היא איננה מבוצעת בציוד מתקדם, איננה מבוצעת על ידי קלינאית תקשורת מוסמך ולא כוללת מרכיבים חשובים כגון הולכת עצם, סף שמיעה לדיבור ודיסקרימנציה. בהסתמך על הבדיקה ממכון פירון מיום 17/10/2013, הוועדה קובעת כי לא חלה החמרה במצבו".
5.הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, והתייחסה לממצאי שתי בדיקות שעמדו בפניה. האחת, בדיקת סינון שמיעה מיום 20/09/2013 שהוגשה על ידי המערער, והשניה בדיקת שמיעה מיום 17/10/2013 ממכון פירון. הוועדה בפרק הסיכום נימקה מפני מה אין היא מקבלת את ממצאי בדיקת סינון השמיעה שהמציא המערער, תוך שהוועדה מציינת כי בדיקת הסינון אינה מבוצעת בציוד מתקדם, איננה מבוצעת על ידי קלינאית תקשורת ואינה כוללת מרכיבים חשובים כגון הולכת עצם, סף שמיעה לדיבור ודיסקרמנציה. מדובר בקביעה רפואית מקצועית של הוועדה ואין מקום להתערב בקביעה זו.
הוועדה קבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער, זאת לאור ממצאי בדיקת השמיעה ממכון פירון, בדיקה שנערכה במועד מאוחר יותר ממועד בדיקת סינון השמיעה. החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת וניתן להבין מפני מה הוועדה העדיפה את ממצאי בדיקת השמיעה ממכון פירון על ממצאי בדיקת סינון השמיעה.