ב"ל 47572-08-10 אבו חוסין נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובעת, ילידת 1952, אלמנה ותושבת ישראל, מקבלת גמלת הבטחת הכנסה משנת 2005. בחישוב הגמלה נלקחה בחשבון הכנסה מנכס שהינו ירושת אביה בדחיית אל בריד.

מדובר בדירת שני חדרים, מרפסת, מטבח ושירותים בנכס המשפחה, שקיבלו אם התובעת ובנות המשפחה ובהן התובעת בירושת האב שנפטר בשנת 1982 (להלן – הדירה). התובעת טענה כי הדירה נמכרה לאחיה ביום 2.12.2008 (סעיף 5 לכתב התביעה), וכי קיבלה סך של 2,000 דינרים תמורתה.

2.בפסק דין שניתן ביום 29.4.12 בבית דין זה נדחתה טענת התובעת כי הדירה נמכרה לאחיה, ונפסק כי יש לייחס לה הכנסה רעיונית מחלקה בנכס על פי האמור בחוות דעת השמאי שהגיש הנתבע. עם זאת, לגבי שיעורה של הכנסה זו נפסק כי יש להפחית מערך הנכס 20% בשל ריבוי בעלים. הסכום שקוזז ביתר יוחזר לתובעת.

3.התובעת הגישה ערעור לבית הדין הארצי, שם נתנו הצדדים את הסכמתם להצעת בית הדין הארצי כדלקמן:

"בנסיבות המקרה דומה על פי האמור בסעיף 5 לפסק דינו של בית הדין קמא אזי אביה של המערערת הוריש לבני משפחתו נכס בדחיית אל בריד. לכל אחד מאחיה של המערערת דירה בנכס ואילו בנות המשפחה האם ובנותיה קיבלו דירה אחת משותפת בנכס.

באשר לטענת המערערת לעניין מכירת דירתה לאחיה דומה שיקשה לבית דין זה להתערב בקביעתו של בית דין קמא באשר לכך. אולם מעבר לזאת, יש לשים לב לדברים הבאים:

האב נפטר בשנת 1982, לכאורה על פי המסכת העובדתית כעולה מפסק הדין כבר משנות ה-80 למעשה קיבלו האחים את הדירות האחרות בבניין, כך שהדירה הנותרת הייתה כאמור בפסק דינו של בית הדין קמא דירת המערערת אחיותיה והאם. רק לגבי דירה זו על פני הדברים יש לחשב את ההכנסה הרעיונית ולא לגבי הדירות האחרות שקיבלו האחים עוד בשנות ה-80. חלקה של המערערת בדירה זו צריך להיות לכן על פי לקיחה בחשבון של כלל אחיותיה ואימה. בנוסף לכך, יש ליקח בחשבון את העובדה שמדובר בריבוי בעלויות בנכס.

בנסיבות אלה מוצע לצדדים להחזיר את עניינה של המערערת לבית הדין קמא על מנת שייקבע את חלקה של המערערת בדירה על פי מספר אחיותיה ואימה, ייעזר בדו"ח השמאי לקביעת שוויה של אותה דירה וייעזר בשמאי לקביעת שווי חלקה של המערערת בה נוכח ריבוי הבעלויות בה.

בית הדין ער לכך כי אין צו ירושה, אבל מתעוררת השאלה – האם העדרו של צו ירושה צריך לשנות בנסיבות המקרה של חיים בפועל עשרות בשנים של האחים כל אחד בדירתו בנכס.

בית הדין מעיר, כי בנסיבות המקרה דומה ששווי אותה דירה הגיע לסך של 80,000 ₪. חלקה של המערערת לכן אם היו לה עוד שתי אחיות או שלוש אחיות נע בין 20,000 – ל-15,000 ₪.

על פי סעיף 9 (ג) לחוק 'לעניין סעיף זה נכס – כל רכוש בין מקרקעין ובין מטלטלין.... למעט סכום שאינו מובא בחשבון.

סכום שאינו מובא בחשבון מוגדר כסכום כסף שאינו עולה על הסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 4 לעניינינו. (בהנחה שאין למערערת ילדים).

הסכום הבסיסי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק עמד על סך של כ-7000 ₪. בנסיבות אלה ניתן לטעון, כי ככל ששווי הנכס ממנו יש לגזור את ההכנסה הרעיונית פחות מכ-28,000 ₪ אזי אפשר שמדובר בסכום שאינו מובא בחשבון".

4.מאחר שלא הושגה הסכמה בין הצדדים על פי המתווה הנ"ל, הגישו הצדדים סיכומיהם בכתב לגבי השאלות שנותרו שנויות במחלוקת שהן: מה שווי חלקה של התובעת בדירה על פי דו"ח השמאי ולאחר הפחתת 20% בשל ריבוי בעלים, והאם ניתן לראות סכום זה כ"סכום שאינו מובא בחשבון" אשר אינו מחייב הפחתתו מגמלת התובעת.

נוסיף עוד כי מחודש 19.3.12 מקבלת התובעת גמלת נכות כללית מלאה והיא אינה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה.