ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
47254-03-11
08/07/2014
|
בפני הסגנית נשיא:
איטה קציר
|
- נגד - |
התובעת:
י.ט. עו"ד סאמי אבו ורדה
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
פסק דין |
זוהי תביעה לקצבת תלויים בגין המנוח א.ט. ז"ל, אשר נשא בחייו תעודת זהות -------- ואשר נפטר ביום 12/8/05 ממחלת סרטן שלפוחית השתן.
להלן עובדות המקרה:
1.המנוח היה יליד 16/5/41.
2.המנוח עבד מ-4/12/78 ועד לסוף נובמבר 2004 בחברת "תעשיות אבן וסיד בע"מ" כמפעיל ציוד מכני הנדסי.
3.המנוח הועסק במספר מחצבות של אותה החברה ומשנת 1989, ועד פרישתו מהעבודה הועסק במחצבת שפרעם.
4.המנוח עבד 6 ימים בשבוע, בין 8 ל-11 שעות עבודה ביום.
5.במהלך עבודתו עבד המנוח בהפעלת ציוד מכני כבד, כגון: טרקטורים, שופלים וכדומה.
6.במסגרת עבודתו זו במחצבה נחשף המנוח לאבק החציבה ולאבק הגיר וכן לפליטת מנועי הציוד הכבד, שעבדו על סולר. כמו כן נחשף המנוח לעשן ואדי הדיזל ממנוע הציוד הכבד וכן נחשף לעשן אספלט (זפת) שייצרו במחצבה וכן לאבק שריפה מהפיצוצים שבוצעו במחצבה במסגרת העבודה במקום.
7.המנוח התחיל לסבול מבעיות בשלפוחית השתן בסוף שנת 2004 ופנה עקב כך לטיפול רפואי. מחלתו התגלתה בינואר 2005, עם פרישתו המוקדמת לפנסיה.
8.המנוח נפטר ביום 12/8/05.
מינוי מומחה רפואי:
9.מטעם בית הדין מונתה, כיועצת מומחית רפואית, ד"ר עינת שיינר, אשר מסרה חוות דעת מומחה לבית הדין בתאריך 13/7/12 והשיבה על שאלות הבהרה בתאריך 27/5/13.
בחוות דעתה קבעה המומחית כדלקמן:
"דיון:
המנוח עבד כמפעיל ציוד מכאני הנדסי במחצבות "תעשיות אבן וסיד בע"מ" במשך 26 שנים. בגיל 64 חלה בסרטן שלפוחית השתן מסוג אורותליאלי (TCC) ממנו נפטר כעבור מספר חודשים. בנוסף סבל המנוח ממחלת לב איסכמית. בגיל 63 לקה באוטם שריר הלב. המנוח הפסיק לעשן בגיל 55, לפני כן עישון כ-40 שנים קופסא.
חשיפה סביבתית (כולל עישון) מסבירה את רוב מקרי סרטן שלפוחית השתן. עישון סיגריות הוא הפקטור החשוב ביותר בקביעת היארעות סרטן שלפוחית השתן (population attributable risk – 50-65% בגברים). מעשנים הם בסיכון הגבוה בערך פי 3 לחלות בסרטן שלפוחית השתן בהשוואה לכאלו שלא עישנו מעולם. למרות שהפסקת עישון מורידה את הסיכון לסרטן בשלפוחית השתן, על פי מחקרים שונים הסיכון אינו יורד לרמת הרקע גם לאחר הפסקת עישון של 20 שנים ויותר (הסיכון העודף יורד בכ-30-60%).
במסגרת עבודתו נחשף המנוח לאבק החציבה, אבק גיר, לפליטת מנועי הציוד הכבד שעבד על סולר, לעשן אספלט ולאבק שריפה מהפיצוצים שבוצעו במחצבה. מתוך סקירת הידע המדעי הנוגע לכל החשיפות האלו אני מסיקה שלא ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין סרטן שלפוחית השתן לבין חשיפתו של המנוח לכל הגורמים הללו...
באשר לחשיפת המנוח לתוצרי פליטת מנועי הדיזל (המנועים שעבדו על סולר), הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן שחרר לאחרונה הצהרה, כי קיימת עדות מדעית מספקת על מנת לסווג את תוצרי פליטת מנועי הדיזל כבעלי פוטנציאל ודאי לגרימת סרטן באדם. יחד עם זאת, הודעה זו מתייחסת לסיכון לסרטן ריאה. באשר לסיכון לגרימת סרטן שלפוחית השתן, הארגון מציין כי העדויות המדעיות לכך מוגבלות. אי לכך, גם בנוגע לחשיפה זו לא אוכל להתייחס אל חשיפה זו כגורמת למחלת סרטן שלפוחית השתן בה לקה המנוח.
לאור כל הנ"ל ועל סמך הידע המדעי הקיים, מסקנתי היא כי לא ניתן לקבוע כי סרטן שלפוחית השתן בו לקה המנוח נגרם או הוחמר עקב תנאי עבודתו. יש להניח כי הרגלי העישון של המנוח עד לשנת 1996 היוו גורם רב משקל בהיווצרות מחלתו.