בתובענה זו עותר התובע להכרה בליקוי השמיעה ובטנטון מהם נטען כי הוא סובל, כפגיעה בעבודה בהתאם לסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).
הנתבע מכחיש את טענות התובע וטוען, בין היתר, כי סעיף 84א(א)(1) לחוק אינו חל על התובע מאז 1998, שכן החל מאותה העת הוא אינו חשוף ל"רעש מזיק" במסגרת עבודתו. עוד טוען הנתבע, כי בעניינו של התובע לא חל האמור בסעיף 84א(א)(2) לחוק, שכן כושר שמיעתו לא פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בממוצע בכל אחת משתי אוזניו; וכי סעיף 84א(א)(3)(א) לחוק אינו חל על התובע, שכן תביעתו לנתבע הוגשה למעלה מ-12 חודשים מהיום בו תועדה לראשונה ירידה בשמיעה ברשומה רפואית. באשר לטנטון, נטען על ידי הנתבע כי משלא חלו בתובע תנאי סעיף 84א(א) לחוק, ממילא אין לומר כי הוא עומד בתנאי סעיף 84א(ב) לחוק וכי למעלה מהנדרש, לא מתקיים בתובע התנאי הקבוע בסעיף 84א(ב)(2) לחוק, משהטנטון לא תועד לראשונה ברשומה רפואית בטרם חדל התובע לעבוד בחשיפה לרעש מזיק.
לא היתה מחלוקת כי בין השנים 1983-1998 עבד התובע כמסגר במוסך "אגד", ובעבודתו זו נחשף לרעש מזיק והתקיים בו התנאי הקבוע בסעיף 84א(א)(1) לחוק. החל משנת 1998 עובד התובע כנהג אוטובוס. עוד מוסכם כי המועד בו תועד ליקוי השמיעה לראשונה ברשומה רפואית הינו 10/03 וכי התובע הגיש את תביעתו לנתבע להכרה בליקוי שמיעה ובטנטון ביום 31.5.09.
בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל (ארצי) 35795-11-12 שבתאי – המוסד לביטוח לאומי (28.10.2013)), נקבע כי מתקיים בתובע התנאי הקבוע בסעיף 84א(א)(3) לחוק.
לאחר שהתקיים דיון הוכחות, במסגרתו נשמעה עדותו של התובע, קבענו את התשתית העובדתית הבאה: משנת 1998, עובד התובע כנהג אוטובוס בקווים עירוניים, כאשר כמות הנוסעים בכל קו יכולה להגיע ל-400 עד 500 נוסעים בנסיעה אחת. עומסי התנועה במהלך היום משתנים וכך גם כמויות הנוסעים. במהלך העבודה בוקע רעש ממרכב האוטובוס, מהמנוע, מהתנועה בכביש ומהנוסעים עצמם, כך שרמת הרעש איננה אחידה לאורך כל היום. בין השנים 1998-2012, יום עבודתו של התובע היה בן 11.5 שעות. עוד קבענו כי בין השנים 1998-2012, במסגרת עבודתו כנהג אוטובוס, עבד התובע בחשיפה לרעש מזיק, וגם בתקופה זו התקיים בו התנאי הקבוע בסעיף 84א(א)(1) לחוק. בשנת 2012 לקה התובע בהתקף לב ושב לעבודה בחודש 11/13. מאז שובו לעבודה, הוא איננו עובד כנהג אוטובוס בהיקף המשרה בה עבד בעבר, אלא אך בהיקף חלקי של 7.5 שעות. קבענו גם כי סעיף 84א(ב)(2) לחוק מתקיים בתובע, שכן הטנטון תועד לראשונה בעת בה עדיין עבד התובע בחשיפה לרעש מזיק.
על בסיס התשתית העובדתית שנקבעה, מונה דר' ארז בנדט, כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן- המומחה), וזה נתבקש להשיב על השאלות הבאות:
"באשר לליקוי שמיעה:
א.האם מתקיים בתובע התנאי כאמור בסעיף 84א(א)(2) לחוק, היינו- כושר השמיעה פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאזניים?
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.