ב"ל
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
45539-12-13
17/02/2015
|
בפני השופט:
מוסטפא קאסם
|
- נגד - |
התובע:
י.ח. עו"ד לימור אסלן
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד אורנית פיכמן
|
החלטה |
1. בתיק זה מונה מטעמו של בית הדין פרופ' רוני וולף, כמומחה רפואי בתחום העור. פרופ' וולף המציא את חוות דעתו והשיב לשאלות הבהרה שהופנו אליו.
הנתבע הגיש בקשה לפסילת חוות דעת המומחה ומינוי מומחה אחר במקומו, ולחילופין מינוי מומחה נוסף (להלן: "הבקשה").
לטענת הנתבע, בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה לא ניתן מענה לשאלה: האם קיים קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של התובע בתקופה הנוספת שמיום 17.8.13 ועד ליום 25.10.13 (להלן: "התקופה הנוספת") לבין התאונה.
המומחה הסתפק בקביעה כי די במתן תעודות אי הכושר כדי להצדיק את ההכרה בהן ולקבוע כי מדובר בתקופת אי כושר הקשורה לתאונה – ובכך שגה.
2.התובע הביע התנגדות לבקשה, כאשר לגישתו המומחה התייחס באופן בהיר וברור לשאלות שהופנו אליו, ועל כן לדידו לא קיימת הצדקה להיעתר לבקשה.
המסגרת הנורמטיבית
3.בהנחיות שהוצאו מטעמה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, כתוארה דאז, השופטת ארד, בעניין מומחים יועצים רפואיים הובאו, בהקשר בו עסקינן, ההנחיות הבאות:
סעיף 16 להנחיות מבהיר את הכלל המרכזי, והינו כי "ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת... מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה".
סעיף 17 להנחיות מפרט כי "בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".
סעיף 18 להנחיות מתייחס למינוי מומחה אחר, ומבהיר כי "מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם.