ב"ל 4552-08-14, 4556-08-14 פ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובעת ילידת 1947, עובדת כאחות משנת 1967 ומשנת 1990 אחות מעשית במחלקת יולדות בבית החולים סורוקה.

התובעת הגישה תביעה להכיר בפגיעה בגבה ובדליות ברגליה, כפגיעות בעבודה, לפי תורת המיקרוטראומה. התביעות נדחו ע"י הנתבע ולכן הגישה התובעת תביעה זו.

2.ביום 3.3.15 שמענו את התובעת ואת נציגת בית החולים, בתום דיון ההוכחות הודיעה ב"כ הנתבע כי הנתבע ישקול להסכים למנות מומחה רפואי לגבי התביעה לדליות ברגליים, אך התנגדה לתביעת התובעת להכיר בפגיעה בגבה.

לאור זאת, פסק דין זה עוסק אך ורק בטענה לפגיעה בגב, ובאשר לדליות ברגליים, תינתן החלטה נפרדת למינוי מומחה.

3.התובעת עבדה לאורך השנים במשרה מלאה, שכללה חמישה ימים בשבוע, ומשנת 2010 היקף עבודתה פחת והיא עובדת בהיקף של 3/4 משרה.

התובעת תיארה את עבודתה משנת 1990 במחלקת יולדות בבית החולים סורוקה, והעידה שבכל משמרת יש בין 5 ל-6 אחיות ומידי משמרת היא אחראית על 8 עד 10 יולדות. התובעת אישרה כי 70%-80% מהיולדות, יולדות בלידה רגילה, אך נתון זה משתנה. התובעת תיארה את הטיפול השונה ביולדת רגילה לעומת יולדת בניתוח קיסרי, כאשר יולדת לאחר ניתוח קיסרי זקוקה לעזרה רבה יותר, כך שהתובעת עוזרת לה לעבור למיטה, מרימה עבורה את המשענת, מורידה אותה למקלחת ומתכופפת הרבה.

4.התובעת נשאלה האם יכול להיות שישנן משמרת ללא יולדת לאחר ניתוח קיסרי בכלל, והשיבה שזה כמעט לא קורה. התובעת אישרה שבתחילת משמרת נעשה סבב חפיפה לגבי המטופלת עם הצוות מהמשמרת הקודמת, כאשר סבב זה אורך 20 דקות, ובסבב זה כמעט ואין עבודה פיזית. התובעת תיארה את הסבבים הקבועים בין המטופלות, שזו העבודה העיקרית, ובסבב זה היא עוברת בין מטופלת למטופלת, מתעניינת בשלומה, ועוזרת לה בכל מה שצריך. התובעת הסבירה שהיא עוזרת ליולדות במקלחת, אך יש יולדות שלא זקוקות לעזרה ובכל זאת היא עומדת לידן במקלחת, היא אישרה שהיולדות מלוות ע"י בן משפחה, אך היא לא מרשה להכניס בן משפחה למקלחת אלא תמיד רק אחות סיעודית. התובעת אישרה כי משקל היולדות משתנה והמאמץ משתנה בהתאם.

5.התובעת אישרה שיש הבדל בין יולדות שעבורן מדובר בלידה ראשונה לבין יולדות שעבורן מדובר בלידה שניה ומעלה. ישנן יולדות שלא צריכות עזרות בהנקה, אך בכל מקרה היא לא עוזבת את היולדת עד שהיא לא בטוחה בעצמה והתינוק יונק נכון. התובעת אישרה שבשנתיים האחרונות, המדיניות במחלקה לא לרחוץ בכלל תינוקות. התובעת תיארה את הפעולות שהיא עושה עם התינוקות עצמן ותיארה פעולות נוספות של בדיקת לחץ דם, שקילת תינוקות בבוקר, חצי שעה של עבודה מול מחשב של הקלדת נתונים. התובעת אישרה שכל מטופלת דורשת את הטיפול שלה, כך שאין סדר "רובוטי" בין מטופלת למטופלת.

6.מטעם הנתבע העידה גב' חגית חדד, עובדת בבית החולים סורוקה, שימשה כאחות אחראית במחלקת יולדות. גב' חדד תיארה את העבודה של אחות במחלקת יולדות. היא העידה שבמהלך המשמרת, האחות מתבקשת לרכז את כל הטיפול, ובכלל זה לתת הדרכה של רחצת תינוק, עזרה בהנקה וליווי הרופא בביקור במחלקה. גב' חדד העידה שכל אחות אחראית על 8 יולדות ו-8 תינוקות, ולעתים, בשל הצפיפות, מדובר ב- 10 יולדות ו- 10 תינוקות. היא תיארה את ההבדלים בין משמרת בוקר למשמרת ערב, כשבבוקר נוהגים לעשות את הרחצה כדי לא להשאיר זאת למשמרת הערב. בהמשך עדותה הסבירה שבלידות רגילות העזרה של האחות יכולה לבוא לידי ביטוי בהשגחה בלבד, בלי פעולה פיזית, וכך גם לגבי הנקה, מאחר שיש יולדות שלא צריכות עזרה.

גב' חדד העידה שכאשר אחות מקבלת יולדת לאחר ניתוח קיסרי, היא צריכה להעביר אותה מאלונקה למיטה, אך האחות נעזרת בסניטר כשהוא זה שמעביר את היולדת פיזית עם סדין, והאחות כמעט לא עוזרת מבחינה פיזית במעבר מאלונקה למיטה.

7.לאחר שבחנו את העדויות, הגענו למסקנה שהתובעת מטפלת ב-8 עד 10 יולדות במחלקה בו זמנית, כאשר הטיפול כרוך בסיוע בהלבשה, ברחצה והדרכה. מדובר בעבודה מגוונת, כאשר התובעת נדרשה לעשות מטלות שונות ומגוונות מבחינת המאמץ ומבחינת התנועה. מספר הסבבים השתנה בין המשמרות, משקל היולדות ומשקל התינוקות שונה, יש מקרים שהיה צורך לעזור למטופלת לרדת מהמיטה ולהתקלח, אך יש מקרים שבהם הסיוע היה נוכחות של התובעת בלבד לתמיכה. השתכנענו שיש אבחנה בין יולדת לאחר ניתוח קיסרי לבין יולדת בלידה רגילה, כך גם לגבי יולדת בלידה ראשונה לבין יולדות בלידות מתקדמות יותר, מספר היולדות לאחר ניתוח קיסרי לא היה קבוע אלא השתנה בין משמרת למשמרת.