ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
44752-10-16
28/02/2017
|
בפני הנשיא:
אלכס קוגן
|
| - נגד - |
המערערת:
א.ה.
עו"ד טארק חורי
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד איהאב סעדי
|
| פסק דין |
1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 28/9/16 ("הוועדה"), אשר קבעה למערערת נכות יציבה בשיעור 0% מיום 14/3/16 ("ההחלטה").
הרקע העובדתי
2.המערערת ילידת 1968, נפגעה ביום 14/12/15, בתאונה שהוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. הפגימה שהוכרה היא "שבר כף רגל ימין".
3.ביום 28/9/16 התכנסה הוועדה לדון בערר המערערת, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה ברפואה פנימית ומומחה באורולוגיה. הוועדה הקשיבה לתלונות המערערת בדבר "כאבים ונפיחות בכף רגל ימין". ב"כ המערערת שהתלווה אליה טען כי "מצב כף הרגל לא התייצב. לא חזרה לעבודה בהתאם להמלצה של רופא תעסוקה". הוועדה התייחסה בסעיף 6 לפרוטוקול בצילום כף הרגל מיום 26/7/16, וציינה "ריפוי מלא". בהתאם לממצאי הבדיקה הקלינית שנערכה למערערת, הליכתה יציבה על שתי הרגליים, לעיתים מדגימה צליעה קלה על רגל ימין. הוועדה מצאה, כי המערערת "מסוגלת להלך על עקבים ואצבעות. אין שוני במראה בין שתי כפות רגליים. אין בליטות גרמיות. אין עיוותים יוצאי דופן". הוועדה הדגישה, כי שתי כפות הרגליים זהות מבחינת מראה ותנועות. הוועדה סיכמה וקבעה, כי קיים איחוי מלא של השבר, אין הגבלת תנועות, אין עיוותים ספציפיים באזור השבר, אין שוני בכף רגל ימין בהשוואה לכף רגל שמאל. הוועדה הסבירה, כי אינה מסכימה עם מסקנותיו של ד"ר גורדון במכתב רפואי מיום 21/9/16, ואינה מקבלת את אישור המומחה ברפואה תעסוקתית, משעה שהמערערת מסוגלת לחזור לעבודתה. לאור כל האמור, נקבעה למערערת נכות יציבה בשיעור 0% מיום 14/3/16.
טענות הצדדים
4.טענת הערעור העיקרית היא, שהוועדה לא שקלה קביעת דרגת נכות זמנית. נטען, כי המערערת נבדקה בחודש ספטמבר 2016, אולם הוועדה לא קבעה נכות זמנית לתקופה קודמת, וזאת בהתאם לאישור הרפואי של ד"ר גורדון ולאישור הרפואי התעסוקתי. נטען עוד, כי חברת הביטוח הראל אישרה למערערת תקופת אי כושר מלאה עד ליום 23/7/16.
5.לטענת המשיב, הוועדה קבעה למערערת נכות יציבה בשיעור 0% בהתאם לממצאים הקליניים, לאמור: איחוי מלא של השבר ובהעדר הגבלה בתנועות כף הרגל. נטען עוד, כי הוועדה הסבירה מדוע מסקנתה שונה מקביעותיהם של ד"ר גורדון והמומחה ברפואה תעסוקתית.
דיון והכרעה
6.לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות, ולא מצאתי טעם משפטי המצדיק התערבות בהחלטת הוועדה.