ב"ל 44550-05-13.23 זאב זמיר נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובע להכיר בפגיעה של מלנומה בזרועו השמאלית, כפגיעה בעבודה.

ביום 6.2.14 התקבלה חוות דעתו של פרופ' רוני וולף בעקבות החלטת בית הדין מיום 8.1.14 (להלן- "חוות הדעת הראשונה").

ביום 27.2.14 התקבלה בקשה מטעם התובע להעביר למומחה שאלות הבהרה. בתגובתו הסכים הנתבע להפניית כל השאלות, ובהחלטת בית הדין מיום 31.3.14 הופנו אל המומחה שאלות הבהרה.

המומחה השיב על שאלות ההבהרה בחוות דעתו מיום 23.4.14 (להלן- "חוות דעת השנייה").

לאחר קבלת חוות הדעת השנייה, הגיש התובע הבקשה להפניית שאלות הבהרה נוספות למומחה. הנתבע בתגובתו הסכים להפניית שאלות ההבהרה למעט שאלות מספר 3 באשר היא ספקולטיבית, ושאלה מספר 5 כיוון שהמומחה השיב עליה מפורשות בחוות דעתו.

בפסיקה נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה. נקבע כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.

כן יש ליתן את הדעת לכך ששאלות ההבהרה הן תחליף לחקירה נגדית של המומחה, אשר בדרך כלל אינה מתאפשרת בתיקים מסוג זה. נקבע כי "בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה- דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד".

עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.