ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
44336-05-14
20/04/2016
|
בפני השופט:
ד"ר יצחק לובוצקי - שופט בכיר
|
- נגד - |
תובע:
ב.ח. עו"ד שרון אשל אילון
|
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד מלכה קריצמן
|
פסק דין |
התובע, יליד 1959, נגר במקצועו, עבד בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה כנגר שכיר בנגריית XXX. התובע טוען' כי ביום 19.3.13 תוך כדי ניסיון לבלום ערימת פלטות עץ שנפלו על הרצפה, הרגיש "קליק" בכתף ימין, מעין זרם, וכאב חד (סע' 3 לתצהיר התובע). הנתבע דחה את תביעתו של התובע מהטעם כי לא הוכח קיומו של "אירוע תאונתי" בעבודה.
לפיכך הוגשה התביעה הנוכחית.
לאחר שבחנו את העדויות והראיות שהוצגו לפנינו, אנו קובעים כי התובע לא עמד בנטל הרובץ על כתפיו להוכיח "אירוע תאונתי" בעבודה. להלן נימוקינו:
א.בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה צוין תחילה תאריך פגיעה שונה שתוקן לתאריך הנטען- 19.3.2013.
בבית הדין העיד התובע: "מופנה לטופס התביעה בדף האחרון- אכן זה שלי. כשתיקנתי את התאריך על הטופס שהגשתי פעם שניה, אני לא זוכר מדוע תיקנתי את התאריך. אם את טוענת שבעצם התאריך שמילאתי היה 19.5.13, ואחר כך שיניתי את זה ל-19.3.13, אני משיב: זה נכון, אבל לא זוכר למה תיקנתי....
בעבודה רשום שאני נפגעתי ב- 19.3.13 ואולי זה 13.3.13. אני לא זוכר. ...
..אני לא זוכר מתי הייתה התאונה אלא רק לפי הכתובים אני יכול לומר" (עמ' 4 ש' 6-8, 18-21).
ב.ההפניה הראשונה לטיפול רפואי הייתה ביום 7.5.13, כחודשיים לאחר מועד האירוע הנטען (נ/3). במסמך הרפואי נרשם: "כאבים בכתף מימין מזה חודשיים, בעיקר בתנועה ובלילה ברקע- סכרת, בשבועיים האחרונים התחיל אינסולין" (הדגשה הוספה) אין כל אזכור לאירוע הנטען בעבודה.
כך גם בפניה מיום 17.5.13.
רק ביום 27.11.13, כ-8 חודשים לאחר התאונה, מופיע לראשונה במסמך רפואי הטענה לתאונת עבודה מיום 19.3.13 (נ/4, נ/5), הוא היום שבו הונפקה לתובע תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה (נ/3).
התובע לא סיפק הסבר משכנע לשאלה מדוע במסמכים הרפואיים ועד ליום 27.11.13, לא מופיעה הטענה לפגיעה בעבודה (עמ' 5 ש' 20-30, עמ' 6 ש' 10-12).
ג.אשר למועד הפסקת העבודה: בטופס התביעה צוין כי הפסיק לעבוד בתחילת חודש 5/13. בהודעה לחוקר (נ/1) טען התובע כי הפסיק לעבוד כשבוע וחצי לאחר האירוע, קרי, בסוף חודש 3/13 (עמ' 6 ש' 9-10). לעומת זאת, בחקירתו בבית הדין, שב התובע וטען כי המשיך לעבוד עד ליום 1.5.13 (עמ' 5 ש' 8-10).