ס' נ' המוסד לביטוח לאומי

בקשת הנתבע מיום 17.3.16 למינויו של מומחה-יועץ רפואי אחר או נוסף. על אף שהתובע נדרש להשיב לבקשה, הוא לא עשה כן. לאחר עיון בבקשה, אני קובע כך:

1.דין הבקשה להדחות. הכלל הינו כי בעת דונו בתביעה מהסוג דנן, שעניינה מומחיות רפואית בתחום מוגדר – א.א.ג - יסתפק בית הדין במינויו של מומחה-יועץ רפואי אחד. מינויו של מומחה-יועץ רפואי נוסף הוא חריג, וודאי כך באשר למינויו של מומחה-יועץ רפואי אחר (הנחיות בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים-יועצים רפואיים). לא מצאתי כי במקרה דנן מתקיימים התנאים למינויו של מומחה-יועץ רפואי נוסף או אחר.

2.ד"ר אנגלרד, המומחה-יועץ רפואי שמונה על ידי בית דין, נתן חוות דעת מפורטת הנושאת תאריך 16.8.15. בהמשך, השיב בפירוט לשאלות ההבהרה שהנתבע הפנה אליו. לטעמי, המומחה נתן מענה מספק לשאלות שהוצגו לו.

3.לא מצאתי ממש בטענות הנתבע בבקשתו. כך, למשל, העובדה שעל אף קיומה של אסימטריה בבדיקת השמיעה, לא שלל המומחה כי ליקוי השמיעה מקורו בחשיפה לרעש מזיק – אין בה כדי להצדיק מינוי מומחה נוסף או אחר. המומחה נתן לענין זה הסבר בתשובותיו עת כתב, בין היתר, כי אסימטריה כזו לא שוללת חבלה מרעש. הוא הסביר, לגבי הבדיקה משנת 2013, כי באוזן שמאל יש ירידה בשמיעה בתדירויות הגבוהות אולם כנראה השקע האופייני נמצא בתדירויות גבוהות יותר אשר לא נבדקו. טענת הנתבע בבקשתו, לפיה רק במקרים חריגים תוכר חבלה מרעש שאינה סימטרית – היא טענה רפואית מובהקת. בענין זה יש להעדיף את חוות דעתו של המומחה על פני טענה בעלמא זו. בנוסף, ההסבר שנתן המומחה בתשובתו לשאלת ההבהרה – בדבר אוזן אחת שפנתה לחלל החופשי והאחרת שפנתה לקיר – היה אך בגדר דוגמא לכלל אותו הסביר המומחה, לפיו אסימטריה לא שוללת חבלה מרעש. לא נרשם שם כי זהו המקרה הממצה שבו יש להכיר בחבלה מרעש שאינה סימטרית.

2.יש לדחות גם את טענת הנתבע בנוגע להסברו של המומחה בדבר היות חלק מסף התדרים הגבוהים טוב יותר מסף התדרים הנמוכים. המומחה נתן לכך הסביר מפורט, עת כתב כי רק באוזן שמאל היה סף התדרים בתדירויות הגבוהות טוב יותר לעומת התדרים הנמוכים. בכך לא תם הסברו, עת שהמומחה רושם כי באוזן שמאל יש כבר ירידה בתדר 8000 הרץ ולו היו נבדקות תדירויות גבוהות היה מתקבל שקע אופייני לחבלת רעש. הוא מוסיף כי השקע יכול בלא מעט מקרים להופיע בתדירויות גבוהות מ- 3000-6000 הרץ. טענת הנתבע כי מדובר כאן בחריג, היא טענה רפואית מובהקת. היא לא משתמעת מתשובות המומחה. גם כאן, לא מצאתי להעדיף טענה זו על פני טענתו המנומקת של המומחה.

3. המומחה רשאי היה להעדיף את הבדיקה מחודש 12/2013. טענת הנתבע כי בדיקה זו חורגת משני כללים מוסכמים בספרות הרפואית – אף היא טענה רפואית מובהקת. המומחה התייחס לכך היטב בחוות דעתו, וממנה עולה כי- בניגוד לטענת הנתבע – אין מדובר בשני כללים שהם נוקשים ופורמליים. טענת הנתבע כי הסיכוי ששני החריגים יתקיימו בו זמנית הינה קלושה סטטיסטית, אף היא טענה בעלמא.

4.באשר לטנטון - מקובלת עלי טענת הנתבע כי המומחה לא השיב על שאלה מס' 1(ד) שהופנתה אליו בהחלטה מיום 5.1.16. בענין זה, תינתן החלטה נפרדת המפנה את השאלה למומחה שוב. בכל מקרה, אין זו עילה למינויו של מומחה אחר או נוסף. באשר ליתר טענות הנתבע בנוגע לטנטון, הרי אלה שמורות לו בסיכומיו, שם יוכל להתייחס לשאלה האם יש להכיר בטנטון או לא. גם כאן, אין בתשובת המומחה טעם המצדיק מינוי מומחה אחר או נוסף, עת המומחה מציין לגבי הטנטון, בין היתר, כי יש פגיעה באזון פנימית; בסבירות גבוהה הפגיעה נובעת מחשיפה לרעש; וכי קיימים בתיק פניות חוזרות ונשנות בנוגע לתלונות על טנטון טורדני.

5.אשר על כן, הבקשה נדחית. החלטה המפנה למומחה מחדש את שאלת ההבהרה בנוגע לתדירויות הגבוהות, תינתן בנפרד.

ניתנה היום, ה' ניסן תשע"ו, (13 אפריל 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.