ב"ל 42429-01-14.21 ינואר 2015

1.לפנינו בקשת התובע להפנית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין, ד"ר עידו ציון.

הבקשה הועברה לצד שכנגד וזה הסכים להפניית תצהירו של ד"ר פריימן, בצירוף המסמכים הרפואיים, אולם התנגד להפניית שאלה מס' 2, בנימוק, כי מימצאי הדימות של בדיקת ה-MRI של עמוד השדרה הצווארי, בהשוואה בין זו שבוצעה ב-8.10.10, לזו שבוצעה ב-29.11.12, הינה זהים.

2.לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד, ומאחר ודרך המלך הינה לאפשר לצדדים להפנות למומחה שאלות הבהרה (עיין הנחיות הנשיא בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים - הנחיה 1/10 מ-13.4.10), הננו מחליטים להפנות למומחה השאלות הבאות:

א.המומחה בחוות דעתו (סעיף 10 ב' - עמ' 6 לחווה"ד), העלה אפשרות, כי לא הועבר אליו כלל המעקב הרפואי אצל ד"ר פריימן, בתקופה מתאריך 18.7.10 ועד 16.11.12.

כעת, מועבר למומחה תצהירו של ד"ר פריימן, בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים מד"ר פריימן.

האם - בהתחשב בעובדה שהתובע לא נבדק ולא טופל במרפאתו של ד"ר פריימן, בתקופה מ-10/10 ועד 16.11.12, ואין כל מסמך רפואי אחר המתעד טיפולים רפואיים שקיבל התובע בתקופה מ-10/10 ועד 16.11.12 - יש בכדי לשנות את תשובותיו של המומחה לשאלות בית הדין, בכל הקשור בקשר הסיבתי בין החבלה מתאריך 15.11.12, לבין בעיות התובע בעמוד השידרה הצווארי ובידו השמאלית?

ב.האם נכון, שבמסמכים הרפואיים שלפני התאונה מתאריך 15.11.12, אין תיעוד כלשהוא המצביע על חסר נוירולוגי, בעוד במסמכים הרפואיים שלאחר התאונה מתועד חסר נוירולוגי?

ככל שאלה הם פני הדברים, האם יש מקום לקבוע, כי קיים קשר סיבתי בין החסר הנוירולוגי לבין התאונה מ-15.11.12, והאם המומחה יכול לכמת באחוזים את תרומת התאונה לנזק שעניינו חסר נוירולוגי בהשוואה לגורמים אחרים שגרמו לנזק זה?

ג.מחוות דעתו של המומחה עולה, כי המומחה סבור, שהתאונה מתאריך 15.11.12, גרמה להחמרה נוספת מסוימת במצבו של התובע, ולהופעת הנימול ועל כן, יש לקבוע, כי האירוע התאונתי גרם להחמרה, ויש לייחס את אי הכושר מ-15.11.12 ועד 15.1.13, לאירוע התאונתי מ-15.11.12, בעוד אי הכושר החל מ-20.1.13, מיוחס ע"י המומחה למצב רפואי קודם, אשר היה קיים כבר בשנת 2010.

האם לאור תצהירו של ד"ר פריימן והמסמכים שצורפו לו, יש שינוי בעמדת המומחה, באשר לאורך תקופת אי הכושר, אותה יש לייחס לאירוע מ-15.11.12?

3.ברצוננו לציין כי בעב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי נ. עוזי חן (23.4.02), שב בית הדין הארצי והבהיר, כי דרך המלך הינה להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, כל עוד לא מדובר בשאלות וכחניות, וזאת תוך התחשבות בכלל הנוהג בבית הדין לעבודה, כי אין להתיר חקירה נגדית של המומחה בבית הדין, למעט במקרים חריגים, כך שהדרך החילופית שנקבעה בבחינת קביעותיו הרפואיות של המומחה, הינה באמצעות שאלות הבהרה.

יתר על כן, בית הדין הארצי חזר והנחה, כי גם אם קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.