עב"ל
בית דין אזורי לעבודה בנצרת
|
42279-12-13
02/07/2014
|
בפני השופט:
ורד שפר
|
| - נגד - |
המערער:
י' ר'
עו"ד נועם נהרי
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד מחמד גאנם
|
| פסק דין |
1.המערער סובל מליקויים בתחומים רפואיים שונים, וביקש לקבוע נכותו בגינם.
ועדה רפואית לעניין נכות כללית קבעה לו נכות רפואית זמנית בשיעור משוקלל של 60% וזאת לתקופה שמיום 01.09.11 ועד ליום 30.04.14, וזו נקבעה על פי שקלול הנכויות הבאות -
נכות בשיעור 30%, בגין כאבי ראש, לפי פריט 29(6)(III) לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה, התשט"ז-1956 (שייקראו להלן: "רשימת הליקויים"); נכות בשיעור 20% בגין הפרעת אישיות, לפי פריט 34(ב)(3) לרשימת הליקויים; נכות בשיעור 10% בגין הפרעה חרדתית (התקפי פניקה) לפי פריט 34(ב)(2) לרשימת הליקויים; נכות בשיעור 20% בגין התמכרות לסמים, לפי פריט 34(ב)(3) לרשימת הליקויים.
המערער ביקש לקבוע כי איבד את כושרו להשתכר, וועדה לעררים לעניין אי כושר שהתכנסה בשני מועדים - ביום 24.07.13 וביום 15.10.13, קבעה כי המערער לא איבד לפחות 50% מכושרו להשתכר.
מכאן הערעור שלפני.
2.במסגרת הדיון שהתקיים בערעור, חזר ב"כ המערער על נימוקיו בכתב הערעור שבמסגרתו הפנה לבעיותיו הרפואיות של המערער ולתרופות שבהן משתמש בעקבות מצבו הרפואי לרבות קנביס רפואי. לטענתו, אותן תרופות גורמות למערער תופעות לוואי הפוגמות , על פי הנטען, במסוגלותו לעבוד.
3.ב"כ המשיב, לעומת זאת, ביקש לדחות את הערעור, באשר לטענתו לא נפלה כל טעות משפטית בדרך פעולת הוועדה, אשר הייתה ערה לגובה הנכות הרפואית. הוועדה התייעצה עם פסיכיאטר אשר נדרש במפורש להתייחס ל
לכושרו של המערער לעבוד ואותו פסיכיאטר קבע שהמערער מסוגל לעבוד ללא מתח נפשי. כמו כן, גם הרופא המוסמך לעניין כושר ההשתכרות וגם פקיד השיקום קבעו שהמערער מסוגל לבצע את עבודתו בצורה מלאה.
בנוסף, הרי שגם מדבריו של המערער בפני בית הדין עולה כי הוא מאוד מעונין לעבוד אלא שלא קיימים מקומות עבודה שירצו לקלוט אותו עקב מצבו.
4.החלטת הוועדה מושא הערעור:
א.בהתאם לסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995,ניתן לערער על החלטתה של הועדה בשאלות משפטיות בלבד.