ב"ל 42207-12-13 מ' א' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים שסיכמה דיוניה ביום 4.12.13 (להלן - הוועדה).

הוועדה התכנסה על מנת לקבוע את נכותו של המערער בעקבות פגיעה בעבודה במסגרתה נגרם למערער "מרפק טניס דו צדדי", כאמור במכתב פקיד התביעות מיום 22.11.11.

הוועדה קבעה כי בעקבות הפגיעה נותרו למערער נכויות זמניות בשיעורים שונים לתקופה 28.5.10 – 28.2.11 וכי החל מיום 1.3.11 לא נותרה כל נכות המתבטאת באחוזים.

2.הועדה התכנסה בהתאם להוראות פסק-דין בבל 18309-07-12 מיום 28.4.13 (להלן – פסק הדין), שנתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יוחזר ל"וועדה הרפואית לעררים בהרכבה מיום 6.6.12, על מנת שתבדוק את המערער מחדש לרבות בדיקה קלינית. הועדה לאחר הבדיקה הקלינית תתייחס לחוות הדעת של פרופ' שטהל מיום 20.2.12 וכן למסמך הנוסף של פרופ' שטהל מים 15.5.12. ככל שהוועדה לא תצליח לבדוק את המערער מכל סיבה שהיא, תפרט הוועדה מדוע לא עשתה כן. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת. מובהר בזאת למערער, כי עליו לשתף פעולה במהלך הבדיקה וככל שהוועדה תקבע שאינו משתף פעולה, המערער ישא בתוצאות המשפטיות בעניין".

3.לאחר פסק-הדין קיימה הוועדה שתי ישיבות ונועצה במומחה-יועץ בתחום הנפשי:

א.ביום 17.7.13 קיימה הוועדה את ישיבתה הראשונה. בין ממצאיה ציינה הוועדה כי המערער מתלונן על כאבים בקמיצה דו צדדי, אצבעות נרדמות והגבלה קשה בתנועות לכל הכיוונים, וכי "במבחן של התנגדות אקטיבית לישור פסיבי של מרפק" וכי הוא מתלונן על כאבים בשורשי כפות הידיים ובכף היד, וכי קיימת התנגדות לכיפוף האצבעות בשורש כך היד הגורמת לכאבים עזים בכף היד ובאמה "מבחני התנגדות אקטיבית לכיפוף של שורש כך היד". עוד ציינה הוועדה כי מבדיקת EMG מיום 18.11.12 עולה כי קיימים סימנים של לחץ קל ביותר לעצב המדיאנוס.

הוועדה סיכמה ישיבה זו כי "מבדיקתו נמצא שהתובע סובל ממספר רב של בעיות קליניות שמשפיעות על כושר עבודתו כמו הגבלה בתנועות הצואר או כאבים מפוזרים מסביב למרפק לחץ קל על עצב המדיאנוס דו צדדי ותופעות של תפיסת האצבעות בכפות לידיים. למרות שיתוף הפעולה הנוכחית בהשוואה לבדיקה מיום 6.6.12 מספר מבחנים קליניים לא תואמים מצב קלינית כמו התנגדות לכיפוף אצבעות או ישור יתר של האגודל נגד התנגדות אשר גורמים לכאבים עזים באזור המרפק דבר שלא מוכר בספרות הרפואית. הפתולוגיה הנוספת של הגבלה בתנועות הצואר לחץ על עצב המדיאנוס ותופעת הגידים המכופפים בכפות הידיים אינה קשורה למחלת המקצוע שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי הוועדה הוכר מרפק טניס דו צדדי. הוועדה עיינה באישור של פרופ' שטהל מיום 20.2.12 ו 16.5.12 ואינה מסכימה עם מסקנותיו. תופעות הנלוות להתפתחות של לחץ על עצב המדיאנוס וקפיצת האצבעות אינם קשורים למרפק טניס. מצבו תואם נכות שנקבעה בוועדה מיום 6.6.12. טווח תנועות המרפקים מלא שווה דו צדדי בישור כיפוף ופרוסופינציה".

בשלב זה עצרה הוועדה את הדיון לצורך קבלת התייחסות פסיכיאטר בנודע לתלונתו של המערער בתחום זה והאם היא קשורה למחלה שהוכרה.

ב.ביום 23.10.13 נבדק המערער על-ידי הפסיכיאטר ד"ר מנוחין, בפניו התלונן כי הפסיק לעבוד באופן מלא בשל כאביו וכי התחיל לעשן ולשתות אלכוהול, סובל מחרדות, עצבנות וסיוטים. המומחה קבע כי על-פי המסמכים פנה לפסיכיאטר לפני שנה וחצי באופן פרטי, לא זוכר את שמו של הפסיכיאטר, החל ליטול ציפרלקס אך הפסיק בגלל שתיית אלכוהול. בבדיקתו מצא המומחה כי המערער "בהכרה מלאה, דיבור ספונטני תקין. אפקט תואם. אין סימני דיכאון. רוב התלונות קשורות לבעיות גופניות. מהלך חשיבה תקין. בתוכן ללא סימני דיכאון ומחשבות שווא. אין עדות להפרעות בקוגניציה ותפישה". עוד ציין כי המערער אינו נמצא במעקב פסיכיאטר ולא נוטל תרופות בתחום הפסיכיאטרי וכי "התלונה המרכזית הייתה שתיית אלכוהול בגלל חוסר מעש". המומחה סיכם כי אין נכות בתחום הנפשי.

ג.ביום 4.12.13 סיכמה הוועדה את החלטתה, קיבלה את המלצת המומחה היועץ בתחום הנפשי, וקבעה כי אינה משנה את החלטתה כפי שניתנה ביום 6.6.12.

4.טענות המערער בתמצית הן:

א.בתחום האורטופדי – הוועדה התייחסה לתיעוד באופן חלקי בלבד והתעלמה מכך שהתופעות והממצאים שמצאה נובעים מהמחלה שהוכרה - מרפק טניס, כפי שגם עולה מחוות-הדעת של פרופ' שטהל. קביעות הוועדה שוללות למעשה את עצם ההכרה של פקיד התביעות במרפק טניס.

ב.בתחום הנפשי – קביעת הוועדה לפיה מערער אינו מטופל אינה ברורה לאור קיומו של תיעוד בדבר טיפול. הוועדה התעלמה מתלונתו של המערער בדבר צריכת אלכוהול בעקבות הפגיעה.