ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
41756-06-14
05/10/2014
|
בפני סגנית הנשיא:
איטה קציר
|
| - נגד - |
מערער:
ע.ו.
עו"ד רועי אייל
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רינת מישאל
|
| פסק דין |
1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 24/4/14 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערער נותרה נכות יציבה בשיעור 10%, בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המותני, לפי פריט ליקוי 37(7)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, וניכתה נכות בשיעור זהה לפי אותו פריט ליקוי, כך שלמערער נקבעה נכות צמיתה בשיעור 0% מיום 1/1/14 ("ההחלטה").
2.הוועדה התכנסה ביום 24/4/14 לדון בערר המערער, בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לקרדיולוגיה ומומחה לרפואה פנימית. הוועדה עיינה במסמכים הרפואיים שעמדו לפניה, לרבות בדיקות אולטרא סאונד ו-C.T. עמוד שדרה מותני, הקשיבה לתלונות המערער וערכה לו בדיקה קלינית. הוועדה ציינה כי "בעיון בתיקו הרפואי של התובע [המערער – א.ק.] עולה כי כבר ב-30/3/09 התלונן על כאבי גב תחתון ללא אירוע טראומתי. כאבי הגב כללו הקרנה לשתי הרגליים. בבדיקה מיום 19/3/09 נמצאה רגישות והגבלה בתנועות הגב התחתון. ממצא דומה של הגבלה בטווחי התנועה נמצא גם ב-30/3/09". הוועדה הוסיפה כי מדובר בממצאים שאינם טראומתיים, אשר התפתחו במהלך השנים, נמצא להם ביטוי קליני כבר בשנת 2009, והוכחו הדמייתית בצילומי C.T. מחודש 12/12 ומחודש 2/13. לדעת הוועדה, נוכח הממצאים הקליניים שנמצאו בשנת 2009, יש לנכות מצב קודם. לפיכך, נדחה הערר ואושרה החלטת הוועדה מדרג ראשון.
טענות הצדדים
3.טענת הערעור העיקרית היא ששגתה הוועדה משניכתה מצב קודם, מבלי שקיימת עדות למצב רפואי קודם בר ניכוי.
4.לטענת המשיב, לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה; ההחלטה מנומקת ומפורטת כדבעי; מסקנת הוועדה תואמת את הממצאים הרפואיים המוכחים בדבר קיומו של מצב קודם.
לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:
5.לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות, ולא מצאתי טעם משפטי המצדיק התערבות בהחלטת הוועדה.
ניכוי מצב קודם
6.לטענת המערער, הוועדה מדרג ראשון קבעה שיש בתיק מסמכים רפואיים המעידים על מצב קודם, ללא הפניה לתאריך או למסמך ספציפי. על כך הוגש הערר אשר נדון על ידי הוועדה נשוא ערעור זה. לבקשת המערער, מזכירת הוועדות שלחה לו אסופת מסמכים רפואיים, שאף לא אחד מהם קודם למועד התאונה. לפי הטענה, בהעדר מסמכים אלה נפגעה זכות הטיעון של המערער, ולו היה מקבל את התיעוד קודם למועד כינוס הוועדה הרפואית לעררים, יכול היה להיערך לטיעון בנושא הספציפי, לרבות הגשת חוות דעת או כל מסמך רפואי אחר התומך בעמדתו.