ב"ל 40619-01-15אליאס ח'מיס נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן – החוק) על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 16.11.14 (להלן – הוועדה).

2.ביום 20.2.14 הגיש המערער הודעה על פגיעה בעבודה ותביעה לקביעת דרגת נכות (מע/1). בתביעתו טען המערער כי הוא עובד בחשיפה לרעש מזה כשלושים שנה ומזה כשנה וחצי החל לסבול מירידה בשמיעה ומ"צפצופים בלתי נפסקים". לתביעתו צרף המערער בדיקת שמיעה מיום 27.7.12 וכן תדפיס מתיקו הרפואי מיום 16.12.13 ובו תיעוד בדבר פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי בשל תלונת הטנטון.

3.ביום 28.5.14 ניתנה החלטת פקידת התביעות (מע/2) לפיה ליקוי השמיעה והטנטון הוכרו כפגיעה בעבודה וכי התביעה אושרה עקרונית ללא תשלום.

4.בהחלטתה נשוא הערעור קבעה הוועדה, כי בהתאם לבדיקת שמיעה עדכנית מיום 27.4.14 ממוצע תדרי הדיבור דרך עצם 21 ד"ב מימין ו- 25 ד"ב משמאל, כי בבדיקת מאפייני הטנטון מאותו תאריך המערער מתמקד בתדר 2000 הרץ ולא מפרט אפקט האדרה. הוועדה ציינה כי הבדיקה סוכמה כ"לא אופיינית לטנטון ממקור חבלה אקוסטית כרונית".

בסיכום החלטתה (סעיף 10 לפרוטוקול) ציינה הוועדה כי "אין עדות לטנטון קבוע ממקור נזק אקוסטי כרוני מאחר ומאפייני הטנטון אינם תומכים בכך וכן במעמד הוועדה למרות סביבה שקטה של חדר הבדיקה הוא שלל קיום טנטון".

5.המערער טען, כי נפל פגם בהחלטת הוועדה, שלא התייחסה לחוות-דעתו של ד"ר מגאמסה שהונחה בפניה, כי ההחלטה אינן מנומקת וסבירה בהתייחס לתיעוד שהונח בפני הוועדה וכי אין מקום לשלול את קיומו של הטנטון על יסוד שאלה אחת שנשאל המערער בחדר הבדיקה.

עוד נטען כי החלטת הוועדה שוללת את ההכרה שניתנה על-ידי פקיד התביעות, ויש לבטלה גם מטעם זה.

6.לטענת המשיב הוועדה מוסמכת לקבוע כי המערער סובל מטנטון לא קבוע על אף האמור במסמך ההכרה של פקיד התביעות. עוד נטען כי הוועדה נתנה החלטה מנומקת המבוססת על בדיקות השמיעה שבפניה.

באשר להתייחסות לחוות-הדעת של ד"ר מגאמסה נטען כי ממצאיה של הוועדה שונים מאלה של ד"ר מגאמסה, ודי בכך.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי, כי יש לקבל את הערעור.