דיין זכריה נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפנינו בקשה לסילוק על הסף של התובענה. 

2.להלן הרקע הדיוני שקדם להגשת הבקשה:

א.התובנה עוסקת בפעולותיה של ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה), הדנה בעניינו של התובע. בכתב התביעה נטען שהוועדה פעלה בניגוד לסמכותה שעה שהורתה על ביצוע חקירה של התובע, מבלי שהוזהר קודם לכן ותוך שכוונתה של הוועדה לצלם את התובע הוסתרה ממנו בכוונה תחילה ופרוטוקול הוועדה הועבר לב"כ התובע רק לאחר השלמת ביצוע החקירה הסמויה.

עוד נטען שקלטת החקירה הוגשה בניגוד לדין ותוך הפרת איסור ההתחזות ומשכך אין לעשות בה שימוש ויש להורות על פסלותה.

ב.בכתב ההגנה נטען, בין השאר, שאין לבית הדין סמכות להתערב בהחלטות הוועדה לעררים בשלב זה, כיוון שהוועדה לא סיימה את דיונה והתובע יהא רשאי לערער על החלטת הוועדה בתום הדיון, אם ימצא שנפלה טעות בהחלטתה.

ג.הצדדים התייצבו לישיבת קד"מ בפני כב' השופטת איצקוביץ. הצדדים חזרו על טיעוניהם. בתום הדיון, ובהתייחס לטענות בדבר פגיעה בפרטיות, הנתבע הסכים לבדוק אם החקירה הספציפית נעשתה כראוי ואת נסיבות ההקלטה. עוד הצהיר הנתבע שיודיע אם לדעתנו מדובר בשאלה משפטית או עובדתית ומהי הפלוגתא.

ד.לאחר ישיבת הקד"מ, הנתבע ביקש ארכה להצגת עמדת, לאחר שיינתן פסק הדין בבר"ע 7733-04-13.

ה.לאחר שניתן פסק הדין בעב"ל (ארצי) 7733-04-13 המוסד לביטוח לאומי – אליהו, (ביום 30.6.14), העוסק בסמכות הועדה הרפואית לבקש חקירה סמויה בעניינו של המבוטח, התובע הודיע שהוא עומד על טענות בדבר פסלות החקירה, לאור הנסיבות בהן בוצע המעקב, והוא מבקש להמשיך בהליך.

ו.נוכח הודעת התובע, נקבעה ישיבה מקדמית נוספת. בישיבה זו טען התובע כי יש צורך בבירור עובדתי ויש לחקור את החוקרים. בנוסף, נטען שעל החוקרים להגיש תעודות עובד ציבור. התובע הוסיף וטען כי במקרה זה יש להפוך את נטל הבאת הראיות וראשית לקבל תע"צ מהחוקרים. טענה זו נדחתה על ידי בית הדין.

ז.לאחר הדיון הנ"ל, הנתבע הודיע שלשיטתו, החקירה בוצעה כדין וכי עיקר המחלוקת שנותרה הינה בנוגע לחקירה הספציפית שבוצעה, ומדובר בשאלה עובדתית בעיקרה.

ח.התיק הועבר לשמיעת הוכחות ונקבע שהשאלה שבמחלוקת היא האם פעולות החקירה וצילום הווידיאו של התובע היו כדין ואם ניתן להציג את אותן ראיות לוועדה הרפואית.

ט.התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו וביקש שלא לפטור את הנתבע מחובתו להגיש ראיות טרם ישיבת ההוכחות. התובע הבהיר שמסמכים שלא יוגשו מבעוד מועד, הוא יתנגד להגשתם לראשונה במהלך הדיון.

י.ביום 29.6.15 נקבע שעל התובע להמציא את צילום החקירה על גבי דיסק, על מנת שהמותב יצפה בו ואין מקום להציג את הקלטת במהלך הדיון. עוד נקבע שבהליך אזרחי, נתבע אינו חייב להעיד עדים מטעמו. בנסיבות העניין ונוכח בקשת התובע כי החוקרים יעידו בהליך, על הנתבע להודיע אם הכוונתו לזמנם כעדים מטעמו והן להודיע מהם המסמכים שהוא מבקש להציג בהליך.

יא.הנתבע הודיע שהוא מתכוון לזמן לעדות את חוקרי הנתבע וכי בשלב זה, אם הנתבע יבקש להציג מסמכים מדובר במסמכים מתיק התובע אשר פתוח לעיונו (בתיאום מראש). עוד הודיע הנתבע שאם יתקבלו מסמכים ממקורות אחרים, הנתבע ידאג להגישם מבעוד מועד לבית הדין.

יב.התובע עמד על כך שעל הנתבע להגיש תיק מוצגים ככל צד במשפט אזרחי. בקשה זו נדחתה ונקבע כי "בהליכים כנגד המוסד לביטוח לאומי, דרך כלל לא ניתן צו להגשת תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע. גם לא ניתן צו המורה לצדדים להגיש תיק מוצגים ועניין דיוני זה נתון שיקול דעת בית הדין. בנסיבות אלה, בשים לב לכך שהפלוגתאות נדונו והוגדרו בישיבת קד"מ וכאשר אין מניעה לעיין בתיקו של המבוטח אצל הנתבע, אין חובה על הנתבע להציג תיק מוצגים מטעמו".

יג.על ההחלטה הנ"ל הוגשה בקשת רשות לערער.

בדיון בבית הדין הארצי, הנתבע שב והעלה את הטענה לפיה הוועדה עדיין לא סיימה את הדיון, כי בכתב ההגנה נטען שאין סמכות לבית הדין לנהל את ההליך, כיוון שמדובר בהחלטת ביניים של ועדה רפואית ועל פי הפסיקה, אין זכות ערעור על החלטה זו, עד שיסתיים הדיון בוועדה.

בית הדין הארצי שאל אם הוגשה בקשה למחיקת התביעה והנתבע הצהיר שבקשה כאמור תוגש תוך 14 ימים.