ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
40409-07-13
15/01/2015
|
בפני השופטת:
שרה מאירי
|
- נגד - |
תובעת:
ו.ר.
|
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד שירה צמיר
|
פסק דין |
1.בפני כתב תביעה שהגישה התובעת ב-21.7.13 כנגד החלטת הנתבע מ-19.3.09, הדוחה תביעתה לתשלום ד"פ בגין תאונה מ-17.10.08, משהתאונה הנטענת לא ארעה עקב עבודתה, אלא עקב סחרחורת/חולשה פנימית ואיבוד הכרה, שאינם נובעים מהעבודה ומשהתאונה היא תוצאה של מצבה הרפואי הטבעי.
לאחר דיון מוקדם, שהתקיים בפני כבוד השופטת ח. טרכטינגוט, נקבע כי התובעת תגיש כתב תביעה מפורט ומנומק וכזה אכן הוגש ביום 23.4.14, בו טענה התובעת כדלקמן:
ב-17.10.08 השגיחה מטעם חברת דנאל על מטופלת בבי"ח אסה"ר.
בשעה 03:00 נתבקשה ע"י צוות האחיות לצאת מהחדר ללובי של המחלקה. משהיתה זו תקופת מעבר בין חורף לסתיו, הפעילו המזגנים על חימום בלובי ובחדר. בלובי ישבה מול הטלוויזיה. כשביקשו האחיות כי תחזור לחדר המטופלת, בעת שקמה מהכורסא, החליקה ונפלה על הישבן, קמה, המשיכה ללכת וכשהתקרבה לדלפק האחיות נפלה שוב; כשהתעוררה הרגישה כאבים בראש ונפיחות, קיבלה מכה חזקה באזור כתף שמאל וקרסול שמאל. אושפזה 3 ימים ולא מצאו סיבה לנפילה ולאיבוד הכרה.
לדעתה, בחדר המטופלת ובלובי המזגן חימם – חום יתר וכתוצאה מהרגשת חנק נפלה ואיבדה הכרה. עוד טענה כי לא אמרה בהודעתה לחוקר "עירנית וזוכרת בבירור" (בעמ' 5).
2.בכתב ההגנה המתוקן טען הנתבע להתיישנות [וכי חלף המועד להגשת תביעה לביה"ד, כאמור בתקנות הבטוח הלאומי (מועדי הגשת תביעה)], כשהתובעת פנתה לס.מ. רק ב-2012.
הוכחשו טענותיה לתנאים ששררו בחדר המטופלת, מה גם שגרסתה בתביעתה המתוקנת אינה עולה בקנה אחד עם זו שבהודעתה.
הוכחשה פגיעה בעבודה.
[יצוין כי בכתב ההגנה המקורי נטען להתיישנות וכי את טענות התובעת על ההחלטה שלא ליתן לה סיוע משפטי – יש להגיש לבימ"ש מחוזי].
3.ביום 4.1.15 העידה בפניי התובעת.
בתום הדיון עתרה התובעת לקבל תביעתה והנתבע עתר לדחייתה הן בשל התיישנות והן משלא הוכח ארוע בעבודה שגרם לנפילתה.
אציין במאמר מוסגר כי לא היה מקום להתייחסות/טענות בעל התובעת בסיפא הדיון – שהרי הכרעה היא עפ"י הדין, מה גם שבענייננו נטען לדחיית התביעה גם בשל התיישנות.
הקושיא שלפתחי איננה מוכרעת עפ"י מידת היושר שיש לייחס לתובעת, כטענתו,אלא לאור המצב המשפטי והוכחות העובדה.
4.ולהכרעתי –
א. התיישנות