ב"ל 4001-05-13

1.התובע הגיש לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין אירוע של נפילה כתוצאה ממנה נפגע ביום 17.05.12 (להלן: "האירוע"; "הנפילה").

תביעתו נדחתה מהנימוק שהנפילה נבעה עקב "סחרחורות/חולשה פנימית שאינה נובעת מהעבודה".

מכאן התביעה שבפנינו.

2.לאחר ששמענו את עדותו של התובע ושל עד ההגנה מר סולימאן אבו ריא, מי שהיה ממונה הבטיחות במקום עבודת התובע, והוצגו בפנינו מסמכים שונים, קבענו בהחלטה מיום 27.07.14 שעדותו של התובע הייתה מהימנה בעיננו, והתרשמותנו הברורה הייתה כי דבריו נאמרו בכנות, וכי תיאר נכוחה את הנסיבות מושא הדיון ואת פרטי האירוע.

לפיכך, על בסיס עדותו של התובע והראיות שהוצגו בפנינו, קבענו באותה החלטה את העובדות הבאות –

א.התובע יליד 1958, עובד במפעל "אי.אם.סי (יציקות) בע"מ", העוסק ביציקות אלומיניום בתעשיות רכב.

ב.החל מחודש 08/2009 ועד למועד הנפילה, התובע עבד כפועל ייצור במפעל, ובמסגרת זו עבד כמפעיל "מכבש לייצור טבעות אלומיניום אחרי יציקה" - מכונת "פרס".

ג.התובע אינו עובד עם חומרים כימיים, ואולם ליד עמדת עבודתו, במרחק של כחמישה מטרים, הופעל תנור יציקת אלומיניום שמעליו ארובה שממנה נפלטים אדי אלומיניום שמגיעים למנדף חיצוני מעל למפעל.

ד.ביום 17.05.12, במהלך משמרת לילה שהחלה בשעה 19:00 בערב, ובסמוך לשעה 05:30 בבוקר, התובע חש בסחרחורת וכאבי ראש וכתוצאה מכך איבד הכרה ונפל על רצפת אולם הייצור וספג מכה באזור הראש ואוזן ימין.

ה.במסגרת תצהיר עדותו הראשית לבית הדין, התובע טען כי "כי האירוע בעבודה ואת בואם של סחרחורת ונפילה הינם תופעה של תחום העיסוק באולם ייצור אלומיניום וכי הצטברות של גזים רעילים, שעות עבודה רבות באולם ייצור סגור, שעות לילה ועוד גורמי סיכון אחרים הם אלו שגרמו למצב הנ"ל".

להנמקת ההחלטה הובאו, בין היתר, הדברים שדלקמן –

"בענייננו, אין חולק שהתובע התעלף ונפל תוך כדי עבודתו. משכך, קמה לו חזקת הסיבתיות, וזו נקודת המוצא בענייננו. לדידנו, הגדרת הדברים הנכונה נכון לשלב זה של בירור התביעה הינה כי התובע התעלף מסיבה לא ברורה או לא ידועה. אפשר שאיבד הכרתו בשל כטענתו מהצטברות גזים רעילים, שעות עבודה רבות באולם ייצור סגור, שעות עבודת לילה וגורמי סיכון אחרים, ואפשר שאיבד הכרתו מסיבה עצמית הנעוצה בו עצמו (אידיופטית), ואשר איננה קשורה לעבודתו. בנסיבות אלה, עובר הנטל אל כתפי הנתבע להוכיח כי התאונה נגרמה שלא "עקב" העבודה או שהשפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

הנתבע לא הוכיח את טענתו, ואף לא הומצאה מטעמו כל ראיה שיש בה כדי להפריך את חזקת הסיבתיות העומדת לזכות התובע שהפגיעה אירעה תוך כדי עבודתו.

גם עדותו של עד ההגנה מר אבו ריא, שגם היא הייתה מהימנה בעיננו ושימשה אותנו בקביעת התשתית העובדתית, הרי שלא היה באותה עדות כדי להפריך את חזקת הסיבתיות שהתובע נפגע במהלך עבודתו. עד זה אישר דבר נפילת התובע במהלך העבודה ביום 17.05.12 בשעה 05:30 בבוקר (ראה נ/3), ואומנם העיד כי לגישתו לא היו ריחות באולם הייצור בו עבד התובע, אלא שטענה זו לא פורטה ולא הובהרה דייה על ידי העד, כאשר גם מדו"ח הניטור (נ/4), לא ניתן ללמוד על העדר של ריחות ו/או העדר חשיפה לחומרים במסגרת העבודה, בין שמדובר בחומרים רעילים ובין שהחומרים אינם כאלו.