עב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
38231-07-14
10/05/2015
|
בפני השופטת:
דגית ויסמן
|
| - נגד - |
מערער:
איתן סתר
עו"ד מוטי ארד
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד אלי מושונוב
|
| פסק דין |
1.ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים, מיום 5.6.14, לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 (להלן – החוק), אשר התכנסה בעקבות פסק דינו של בית דין זה (כב' השופט סילורה, בל 25723-11-13, מיום 18.3.14; להלן – פסק הדין).
2.המערער נפגע ביום 10.7.12 בקרסול ימין, בתאונה שהוכרה כתאונת עבודה.
3.הוועדה קבעה ביום 15.10.13 כי לא נותרה למערער נכות בעקבות התאונה.
4.על החלטה זו הגיש המערער ערעור וביום 18.3.14 ניתן פסק הדין, על יסוד הסכמת הצדדים, כדלקמן:
"1. עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים (תחום נפגעי עבודה) על מנת שתתייחס במפורט ובמנומק לחוות דעת פרופ' נרובאי מיום 1.8.13
2. כמו כן, הוועדה תבצע בדיקה קלינית נוספת למערער. כמו כן לאור הממצאים הקליניים שנמצאו בוועדה מיום 13.8.13, תשקול נכות לפי סעיף 35(1)(ב)".
5.הוועדה התכנסה על פי הוראות פסק הדין ביום 5.6.14. נרשמו תלונות המערער וממצאי בדיקת הוועדה. בסעיף 10 לפרוטוקול הוועדה, בפרק "סיכום ומסקנות" נרשמו הדברים הבאים:
"הוועדה עיינה בפס"ד בית דין אזורי לעבודה מ - 18.3.14, שמעה את ב"כ המערער ואת המערער. בבדיקתו של התובע היום בפני הוועדה לא נמצאה מגבלת תנועה בקרסול ימין ולא נמצאו סימני אי יציבות של הקרסול. ממצאים אלו אינם עולים בקנה אחד עם ממצאי בדיקתו הגופנית של פרופ' נרובאי כמפורט בחוות דעתו מ - 1.8.13 והשלמה לחוות דעתו מ - 7.10.13. פרופ' נירובאי מתייחס בהערכת אחוזי הנכות לדלדול שרירים שכלל לא קיים היום וכן לממצאי ה - US אשר ללא התאמה קלינית בבדיקה הגופנית, קרע בדלטואיד או רצועות אחרות סביב הקרסול כאשר ללא אי יציבות אינו מזכה כשלעצמו לאחוזי נכות. בדיקת US מ - 2.10.13 מדגימה הסתיידויות קטנטנות במרכז ATFL ללא עדות חד משמעי לקרע, קיים עיבוי של רצועות הדלטואיד המחשיד לקרע בחלקם הדיסטלי. ממצאים אלו כפי שצוינו ללא התאמה קלינית מבחינת אזורי הרגישות ב... ויציבות בקרסול. לאור הנ"ל הוועדה משאירה על כנה את החלטתה שלא נותרה נכות בקרסול בגין התאונה הנדונה ואינה מקבלת את חוות דעת פרופ' נרבואי מ – 1.8.13 ו – 7.10.13".
6.לטענת המערער, הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין, וחזרה על אותה ההחלטה שניתנה עובר למתן פסק הדין. המערער הוסיף כי ניכר מהחלטת הוועדה שזו התאמצה שלא לקבוע נכות בגין ההגבלה בקרסול, ולפיכך ברי כי המדובר בוועדה נעולה בדעתה, שיש להורות על החלפת הרכבה.
7.לטענת המשיב, הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין במלואן, ולא נפלה כל טעות משפטית בהחלטתה.
8.כאשר עניינו של מבוטח מוחזר לדיון בוועדה, במסגרת פסק דין, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין ולפעול על פי הנחיותיו. במקרה של ערעור על החלטת הוועדה, ביקורתו השיפוטית של בית הדין מוגבלת לבחינת השאלה אם הוועדה מילאה אחר האמור בפסק הדין (דב"ע נא/29 – 01 פרנקל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160 (1992); עב"ל 114/07 עורקבי - המוסד לביטוח לאומי, (8.1.08)).