ב"ל 37380-03-13 . 28 ספטמבר 2014

1. השאלה העומדת לפתחנו הינה האם כדין נדחתה תביעת התובעת להשלמת הכנסה.

2. לטענת התובעת, אין להביא בחשבון את הכנסות הגרוש שלה ,עמו היא מתגוררת וזאת משלא חיו כבני זוג ולא נהלו משק בית משותף.

3. בתום ישיבת ההוכחות ביקשה התובעת כי נפסוק על סמך דבריה בדיון. הנתבע הגיש סיכומיו לתיק בית הדין..

תמצית טענות הצדדים:

4.לטענת התובעת התגרשה בשנת 1982 במוסקבה. התובעת קיבלה גט בישראל בשנת 1993. עוד טענה התובעת כי גרושה נהל חיים מלאים הייתה לו חברה ולימים חלה ונזקק לטיפולי דיאליזה. אחיו כפו עליה לטפל בגרוש שלה, הביאו אותו לביתה והוא נשאר בביתה מאחר וריחמה עליו.

5.בנוסף טענה התובעת כי הגרוש נזקק לניתוח השתלת כליה על כן, סברה שלא נותר לו הרבה זמן לחיות ולא רצתה להוציאו מהבית.

לטענתה הבית רשום בחלקים שווים על שמה ועל שם הגרוש , עם זאת היא בלבד משלמת את המשכנתא. כמו כן טענה כי מדי יום מתנהלות מריבות וויכוחים בינהם אולם מאחר ואין לה מקום לינה אחר , אינה עוזבת את הבית.

6. הנתבע הגיש תעודת עובד ציבור מטעמו חתומה ע"י הגב' דבורה רחל - פקידת תביעות במחלקת זיקנה ושארים. מתעודת עובד הציבור עולה כי הכנסות התובעת מקצבת זקנה שלה ושל בן הזוג גנאדי טולמסוב תז 31077466 מקצבאות שונות לרבות פנסיה מחו"ל, הינם בסך 4,286 ₪ בעוד שההכנסה המותרת לחודש 4.12 (תביעה לתוספת להשלמת הכנסה הוגשה ביום 29.3.12) הינה בסך 4,031 ₪.

עוד צוין בתעודה כי ביום 9.6.13 הגישה התובעת תביעה נוספת להשלמת הכנסה ונדחתה עקב הכנסות מ- 2 קצבאות בסכום של 4,286 ₪ בעוד ההכנסה המותרת לתקופה זו עמדה על סכום של 4,031 ₪.

בסיכומים טען הנתבע כי על פי מבחני הפסיקה יש לקחת בחשבון את ניהול משק הבית המשותף ולא את חיבתם של בני הזוג זה לזו. לטענת הנתבע, התובעת סתרה את עצמה שוב ושוב במסגרת עדותה , ומהעדות ומהמסמכים שהומצאו לתיק (נ/1 ; נ/2) עולה כי מדובר בבני זג המנהלים משק בית משותף. עוד נטען כי טענת התובעת לפיה הגרוש כפה עצמו עליה נוכח נסיבות חייהם אינה בגדר סיבה על פיה לא ניתן להכיר בהם כבני זוג.

דיון והכרעה: