פ' נ' המוסד לביטוח לאומי

התובע, מר ד.פ., הגיש תביעה זו נגד החלטת פקידת התביעות מיום 18.11.14, על פיה נדחתה תביעתו להכיר בליקוי בקרסול שמאל וברגל שמאל כ"פגיעה בעבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי. פקידת התביעות קבעה כי כאבי התובע ברגל שמאל, מהם סובל התובע, מקורם בנזק שהיה קיים בקרסול ובניתוח שהתובע עבר בקרסול שמאל, ואינם קשורים לתנאי עבודתו.

להלן התשתית העובדתית המוסכמת על הצדדים:

א.התובע יליד 1986, עבד מחודש 01/08 ועד לחודש 2/09, ומחודש 9/09 ועד לחודש 2/14 כבודק ביטוחני ברשות שדות התעופה, סה"כ כ-5 וחצי שנים.

ב.התובע עבד 4 משמרות בשבוע, כל משמרת 7 או 8.5 שעות. במשמרת של 7 שעות היה התובע מקבל הפסקה של 45 דקות ובמשמרת של 8.5 שעות היה התובע מקבל שתי הפסקות: של 45 דקות ו-30 דקות.

ג.העבודה כולה נעשתה בעמידה תוך כדי הליכה ותנועה בלתי פוסקת- בדיקת דרכונים, בדיקת מזוודות וחפצים ועוד.

ד. בחודש 9/13 במהלך המשמרת, חש התובע כאבים חזקים בקרסול שמאל. המדובר בתקופת הקיץ, תקופה עמוסה בנתב"ג, ובאותה תקופה עבד התובע יותר ממשמרת.

הצדדים ביקשו כי ימונה מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו באשר למהות הליקוי ממנו סובל התובע ולקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי.

ביום 18.1.16 מינה בית הדין את ד"ר דוד יפה, מומחה לאורתופדיה, כמומחה רפואי מטעם בית הדין על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין תנאי עבודתו של התובע כבודק ביטחוני לבין הליקוי ברגליו. המומחה שהוצגו למומחה הן אלו:

א.מה הליקוי ממנו סובל התובע?

ב.האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובע כבודק ביטחוני כמתואר לעיל לבין הליקוי ממנו הוא סובל? לתשומת לבך, גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג.ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעתך קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, מה הוא אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע ברגליו עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה להן נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוי (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד.ככל שהתשובה לשאלה הקודמת היא בחיוב, מה הייתה השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע ברגליו? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).