ב"ל 35747-02-14

לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 15/1/14 (להלן: "הוועדה"). הוועדה קבעה כי נכותה הצמיתה של המערערת בגין תאונת הדרכים מיום 1/4/11 שהוכרה כתאונת עבודה (להלן: "התאונה") הנה בשיעור 19%, בגין נכויות בתחום האורתופדי והנפשי. כן נקבע, כי לא קיים קשר סיבתי בין תלונותיה של המערערת בתחום האורולוגי לבין התאונה (להלן: "החלטת הוועדה"). 

1. תמצית ההליכים בוועדות הרפואיות

2. לאחר שהוכרה תביעתה של המערערת, קבעה ועדה מדרג ראשון ביום 5/10/11 את נכותה הזמנית בשיעור 40% בגין פגימות בתחום האורתופדי, הנוירולוגי והפסיכיאטרי לתקופה שמיום 1/7/11 ועד ליום 31/12/11.

    

3. לקראת תום תקופת הזמניות, ביום 25/12/11, התכנסה ועדה רפואית נוספת מדרג ראשון וקבעה, בין היתר, כי לא נותרה למערערת נכות נוירולוגית.

    

4. ביום 28/2/12 התכנסה שוב ועדה מדרג ראשון וציינה כי נוכח תלונות המערערת בדבר בריחת שתן, היא מבקשת חוות דעת מומחה בתחום האורולוגיה לגבי הקשר הסיבתי, ולאחר מכן תסכם את התיק ללא נוכחות.

    

5. ביום 18/3/12 נבדקה המערערת על ידי יועץ בתחום האורולוגיה, ד"ר אברבנאל (להלן : "המומחה"). המומחה התייחס לתלונות המערערת, ציין בחוות דעתו מסמכים מהתיק הרפואי, והורה למערערת להמציא תוצאות בדיקה אורודינמית שביצעה לטענתה ביום 15/3/12.

    

6. לאחר שהומצאה למומחה הבדיקה האמורה, ניתנה ביום 16/5/12 חוות דעתו (להלן: "חוו"ד המומחה"), בה נקבע כי נכותה הזמנית של המערערת בתחום האורולוגיה הנה בשיעור 10% על פי סעיף 23(2)(א)לתקופה זמנית מיום 1/7/11 ועד ליום 30/4/13. המומחה ציין, כי המערערת ביצעה בדיקה אורודינמית וכי "ביום 23/3/12 הבדיקה סוכמה כאי יציבות של כיס השתן". כן קבע המומחה:

   "הסיבה לנכות הזמנית היא העובדה שלרוב חל שיפור נוירולוגי ובמקביל חל שיפור במצב האורולוגי. אי לכך הוועדה קובעת כי יש קש"ס בין תלונותיה לתאונה נידונה. בהתאם למצבה בתום הזמניות תוזמן להערכה אירודינמית חוזרת ומבקש לבצע בדיקה זאת במסגרת המכון האירודינמי של בי"ח שיבא (ד"ר בלומין) ".