ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
34791-09-14
01/03/2015
|
בפני סגנית הנשיא:
איטה קציר
|
- נגד - |
מערערת:
ש.ד. עו"ד אבישי קון
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד רינת מישאל
|
פסק דין |
1.זהו ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן – החוק) על החלטת ועדה רפואית לעררים בענף ביטוח נכות, שסיכמה דיוניה ביום 30.7.14 (להלן – הוועדה).
הוועדה קבעה כי למערערת נכות משוקללת בשיעור 42% לפי הפירוט הבא:
א. 10% בגין הפרעות במתן שתן;
ב. 20% בגין הפרעת הסתגלות;
ג. 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המתני;
ד. 10% בגין מצב לאחר שבר בקרסול.
2.לטענת המערערת, נקבעה לה בעבר נכות בתחום הנפשי בשיעור 40%, וזאת עוד משנת 2001, אך הוועדה לא התייחסה לקביעה קודמת זו ולא הסבירה מדוע יש לקבוע נכות בשיעור פחות מזה. עוד בנושא נכותה בתחום הנפשי טוענת המערערת כי הוועדה התעלמה מכך שהמערערת נמצאת במעקב ובטיפול פסיכיאטרי עוד משנת 2001, וכן התעלמה מהאמור בחוות-דעתו של ד"ר זילברשטיין מיום 19.3.14.
באשר לתחום האורולוגי, טוענת המערערת כי המומחה היועץ לוועדה לא השלים בדיקתו וכי היה עליו לקבוע את נכותה על יסוד תלונותיה בדבר בריחת שתן רצופה, וליישם פריט ליקוי 23(2)(3) לתוספת לתקנות הנכות, המזכה ב- 20% נכות.
3.מנגד, טוען המשיב, כי הנכות בתחום הנפשי בשיעור 40% הופחתה ל- 20% עוד בשנת 2012, ולכן הוועדה נשוא הערעור אינה אמורה לנמק הפחתה זו. עוד נטען כי הוועדה התייחסה כנדרש לאמור בחוות-הדעת.
באשר לטענה בתחום האורולוגי, טוען המשיב כי פריט הליקוי שיושם תואם את ממצאי המומחה.
לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:
4.על-פי הוראות סעיף 213 לחוק, הערעור לפני בית הדין על החלטת הוועדה הרפואית לעררים הוא "בשאלה משפטית בלבד". לפיכך מוטל על בית הדין לבחון אם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה מחייבת.