אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ב"ל 33906-06-12 . לפני

ב"ל 33906-06-12 . לפני

תאריך פרסום : 30/06/2015 | גרסת הדפסה
עב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
33906-06-12
01/03/2015
בפני השופטת:
דגית ויסמן

- נגד -
תובע:
יצחק אורדמן
עו"ד גנאינסקי
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד וידנה
פסק דין

1.התובע עותר להכיר באוטם שריר הלב בו לקה כפגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה - 1995 (להלן - החוק).

2.רקע עובדתי:

א.התובע הוא מנהל נפת אשקלון – אשדוד במשרד הרישוי.

ב.במסגרת תפקידו, עבודתו של התובע מבוצעת במספר מקומות. בימי שני ושלישי בשבוע התובע עובד במשרדו באשדוד.

ג.ביום 4.11.10 התובע קיבל מכתב בו הואשם בהתנהלות לא תקינה במסגרת תפקידו כמנהל הנפה.

ד.התובע הגיב למכתב ביום 5.11.10.

ה.ביום 6.11.10, יום חמישי בשבוע, הגיע חוקר מנציבות שירות המדינה למשרדו של התובע וחקר עובדים במקום. אותה עת התובע לא היה במשרדו.

ו.התובע הגיע למשרד באשדוד ביום שני שלאחר מכן, 10.1.11.

ז.ביום 11.1.11, התובע חש ברע, פנה לקבלת טיפול רפואי שבעקבותיו התברר כי לקה בלבו.

ח.התובע פנה לקבלת ייעוץ משפטי לאחר קבלת מכתב הדחיה (מיום 6.7.11).

3.הפלוגתא העומדת להכרעה, כפי שנקבעה בישיבת הקד"מ, היא קרות אירוע תאונתי חריג ונסיבותיו, ביום 10.1.11 (כפי שצוין בכתב התביעה, סעיף 3) או ביום 11.1.11 (כפי שצוין בטופס התביעה לדמי פגיעה אשר צורף לכתב ההגנה).

4.לטענת התובע, ביום 10.1.11, כאשר הגיע למשרדו שבאשדוד, התברר לו להפתעתו שלאחר התייצבות החוקר הוא נחזה בעיני העובדים כחשוד, כי העובדים אינם מעוניינים לשוחח איתו, מסתכלים עליו בצורה מבזה ומתלחששים מאחורי גבו. התובע תיאר כיצד ניסה לשוחח עם העובדים בעניין, אך נאמר לו שישנה הוראה לא לדבר איתו בנושא. כתוצאה מכך, התובע נלחץ והחל לחשוש מהעתיד לבוא, שכן הבין שהחקירה בעיצומה. על כן התובע הצביע על האירועים ביום 10.1.11 כ"ארוע חריג".

עוד נטען כי לשם מינוי מומחה די בהוכחה המראה במידה מספקת של סבירות על קיומו של אירוע חריג וכי אף אם מתעורר ספק, יש למנות מומחה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ