ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
33781-02-15
14/06/2015
|
בפני סגנית הנשיא:
איטה קציר
|
- נגד - |
מערער:
נזיר חוסרי עו"ד ח'אולה עאסי
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד איילת ברעם
|
פסק דין |
1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 30.12.14 (להלן - הוועדה).
2.ביום 18.4.10 נפגע המערער בגבו בפגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה. בחודש 2/12 קבעה וועדה רפואית כי לא נותרה נכות בעקבות הפגיעה.
בחודש 7/13 או בסמוך לכך הגיש המערער בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 (להלן – תקנות הנכות), וביום 28.1.14 קבעה ועדה רפואית לעררים כי אין החמרה במצבו.
3.על ההחלטה מיום 28.1.14 הגיש המערער ערעור לבית הדין שהתברר בבל 49654-06-14. ביום 22.4.14 ניתן בהליך זה תוקף של פסק-דין להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שתפעל באופן הבא:
"א.בממצאי הבדיקה קבעה הוועדה כיפוף 80 מעלות, יישור 30 מעלות, אך קבעה כי לא מצאה הגבלה בתנועות הגב התחתון. לעומת זאת, בוועדה הרפואית לעררים לפני החמרת המצב מיום 27/7/12, נמצא יישור מלא וכיפוף 90 מעלות, באופן שעולה כי לכאורה חלה החמרה בהגבלת תנועות הגב של המערער. לאור זאת, על הוועדה לבחון האם שממצאים שנמצאו על ידה מקנים נכות, ככל שהם קשורים לתאונה, וכן להתייחס לשוני בין ממצאים אלה לממצאים הקודמים.
ב.לאור העובדה כי הוועדה מצאה אצל המערער שוני בין היקף שרירי ירך ימין לעומת שמאל על הוועדה להתייחס לשאלה האם שוני זה קשור לפגיעה, וככל שכן האם הוא מקנה נכות."
4.בעקבות פסק-הדין התכנסה הוועדה, כאמור, ביום 30.12.14, וחזרה על קביעתה כי אין החמרה במצבו של המערער.
מכאן הערעור שלפני.
5. לטענת המערער הוועדה לא מילאה אחר חלקו השני של פסק-הדין שכן לא טרחה להסביר מאיפה נובע השוני בהיקף השרירים. המערער טוען כי קביעת הוועדה כי מדובר בהבדל בין הרגל הדומיננטית לבין הרגל שאינה דומיננטית אינה מנומקת, אין בה הסבר כיצד נקבעה מהי הרגל הדומיננטית והאם ההבדל בהיקף השרירים נובע מכך בלבד.
6. מנגד, טוען המשיב כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק-הדין והסבירה כי המערער הוא ימני וכי ההבדל בהיקפי שרירי הירך נובע מכך.