עב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
33555-07-14
04/05/2015
|
בפני השופטת:
דיתה פרוז'ינין
|
- נגד - |
התובע:
ישראל רפאל עשור
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד הלנה מרק
|
פסק דין |
1.התובע מקבל קצבת נכות כללית מלאה בתוספת תלויים. תביעתו זו הוגשה בעקבות אי תשלום תוספת תלויים עבור החודשים דצמבר 2013 וינואר 2014.
2.מאחר שלא היתה מחלוקת עובדתית בין הצדדים הועבר התיק למותב למתן פסק דין על פי טיעוני הצדדים בכתב ובעל פה בדיון המוקדם.
3.וזו השתלשלות העניינים אשר בסופה הוגשה תביעה זו שלפנינו: ביום 19.11.13 נולדה בת לתובע ולרעייתו אורית, ושולמו לאורית דמי לידה על פי שכרה שעמד על סך של 5030 ₪ בחודש. דמי הלידה חושבו כך: הכנסותיה לרבע השנה שקדמה ללידה בחלוקה ל-90 יום (5030*3\90), שכר יומי- 167.6 ש"ח ליום עבודה, והכפלת השכר היומי ב- 98 ימים. סה"כ 16,431 ₪ (תעודת עובד ציבור מיום 16.12.14). אופן חישוב דמי הלידה אינו שנוי במחלוקת (סעיף בע' 2 לכתב התביעה).
4.טוען התובע כי דמי הלידה הם גמלה מחליפת שכר ואלמלא יצאה התובעת לחופשת לידה, לא היה כל שינוי בשכרה. עם זאת, בשל החישוב המפורט לעיל נוצרה מעין עליה בשכרה של אורית, ועל כן נשללה זכאותו לתוספת תלויים (מכתב הנתבע מיום 2.4.14). התובע טוען כי אף שאינו חולק על אופן עריכת החישוב, אין זה הוגן כי תישלל זכאותו לתוספת תלויים כאשר שכרה של אורית לא עלה בפועל, והתוספת לא שולמה רק בשל אופן החישוב.
5.הנתבע טוען מנגד כי התובע מקבל גמלת נכות כללית. מחלקת נכות כללית מביאה בחשבון את הכנסות המבוטח בפועל. דהיינו, הסכום ששולם לתא המשפחתי בפועל ולא הסכום שהיה אמור להיות משולם אילולא שהתה אורית בחופשת לידה. אופן חישוב דמי הלידה נקבע בסעיף 54 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה -1995 ועליו אין חולק. לפיכך, הסכומים ששולמו כדמי לידה חרגו מהתקרה שנקבעה לתשלום עבור תוספת תלויים ועל כן נשללה התוספת האמורה.
6.סעיפים 53-54 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 קובעים את אופן חישוב דמי הלידה:
"53(א) דמי הלידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מהסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב–30.
...
54(א) שכר העבודה הרגיל, לעניין סעיף 53, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים."
החישוב עצמו בחוק אינו מתייחס לשאלה כמה ימים יש בכל חודש. לרוב, אופן החישוב הנ"ל מטיב עם מבוטחות, משום שהתוצאה היא כי השכר היומי, ובהתאמה גם דמי הלידה, גבוהים מן השכר שהיה משולם למבוטחת אלמלא יצאה לחופשת לידה. במקרה דנן, החישוב אכן הגדיל את שכרה של אשת התובע אך כתוצאה ממנו נשללה מבני הזוג תוספת התלויים. על אף תוצאה זו לא ניתן לסטות מקביעת המחוקק בעניין אופן עריכת החישוב רק בשל מקרה ייחודי בו אופן החישוב אינו מטיב עם מקבלת דמי הלידה. כאמור, בעת תשלום גמלת נכות, מובאת בחשבון כל הכנסה של המבוטח (סעיף 202 לחוק הביטוח הלאומי). משכך, הכנסות התא המשפחתי בחודשי חופשת הלידה (12/2013-1/2014) שללו את הזכאות לתוספת זו.