עב"ל
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
33450-08-14
21/01/2015
|
בפני כב' הנשיאה:
ורד שפר
|
- נגד - |
המערערת:
פלונית עו"ד אלי מלול
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד מוניר ח'יר
|
פסק דין |
1.זהו ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים (ניידות) מיום 5.8.14 (להלן: "הוועדה") אשר קיבלה את ערר המשיב וקבעה כי הליקוי ממנו סובלת המערערת אינו מזכה לעניין גמלת ניידות.
רקע
2.המערערת הינה ילידת שנת 1956, אשר סובלת ממספר ליקויים בתחום הנוירולוגי והאורטופדי, ובין היתר מפגיעה בחוט השדרה הגורמת לחץ על עצבי הצוואר, עקמת מתקדמת, חולשה ברגל ימין, הגבלה בעמ"ש מותני וכאבים כרוניים בגב. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה ביום 14.8.14 כי נכותה יציבה בשיעור 87% החל מיום 6.4.13.
3.ביום 14.9.08 הופיעה המערערת בפני ועדה מחוזית לעניין ניידות, אשר קבעה לה דרגת נכות של 60% לצמיתות בגין סעיף א(7)ב(2) לרשימת הליקויים בהסכם הניידות. המשיב הגיש ערר על החלטה זו, והוועדה לעררים קיבלה את הערר וקבעה ביום 16.12.08 כי ליקוייה של המערערת אינם נכללים ברשימת הליקויים המזכים בגמלת ניידות.
4.לאחר מספר שנים הגישה המערערת תביעה חדשה לגמלת ניידות. ביום 26.3.14 נבדקה המערערת על ידי הועדה המחוזית לעניין ניידות אשר קבעה דרגת ניידות צמיתה בשיעור של 60% לפי ליקוי א(7)ב(1) לרשימת הליקויים בהסכם הניידות.
5.המשיב הגיש ערר על ההחלטה וטען כי לא חל שינוי במצב המערערת בהשוואה למצבה בשנת 2008. ביום 14.7.14 הופיעה המערערת בפני הועדה הרפואית לעררים, אשר בדקה אותה וקיבלה את ערר המשיב בקבעה כי סוג הליקוי אינו נכלל ברשימת הליקויים המזכים. על החלטה זו נסב הערעור שלפני.
טענות הצדדים בתמצית
6.טוענת המערערת כדלקמן:
א.מעיון בפרוטוקול הוועדה הרפואית והוועדה לעררים לא עולה סתירה או שוני בין ממצאי שתי הוועדות, ולכן אין בנמצא נימוק מספק מדוע בחרה הוועדה לעררים להפוך את החלטת הוועדה המחוזית.
ב.בפני הוועדה עמד תיעוד רפואי, ובין היתר מד"ר שנידר מיום 8.2.14, המעיד על ליקויים העונים לסעיף ליקוי א(7)ב(1), אולם הוועדה לא דנה ולא התייחסה לתיעוד הרפואי.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת