ב"ל 3337-12-12

התובע היה מעורב בתאונת אופנוע בשעת לילה מאוחרת. האם קרתה התאונה במסגרת העבודה כך שיש לראות בה כתאונת עבודה? זוהי השאלה העיקרית המונחת לפתחנו.

העובדות הצריכות לעניין:

1. ביום שישי 10.12.2010 בשעה 00:10, נפגע התובע, כבן 31 שנים אותה עת, בתאונת דרכים עת רכב על אופנוע (להלן: "התאונה"). התובע פונה לבי"ח, אושפז ונותח במחלקה האורתופדית והומלץ לו על חופשת מחלה ארוכה (84 יום).

    

2. בתקופת התאונה היה התובע עצמאי, בעל עסק למכירת ציוד נלווה לאופנועים.

    

3. האופנוע עליו רכב התובע בזמן התאונה היה בבעלות בת זוגו דאז.

    

4. מקום התאונה היה מחלף תקווה, לכיוון תל אביב.

    

5. התובע הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה ביום 25.1.2011, וזו נדחתה בהחלטת פקיד התביעות מיום 11.12.2011 לאמור: "על פי סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי, תאונה שאירעה תוך כדי ועקב נסיעתו או הליכתו של מבוטח ממעונו לעבודה או מעבודה למעונו, תיחשב כתאונת עבודה. אולם, אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, שאינן למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, על פי סעיף 81(א) לחוק, לא תיחשב התאונה כתאונת עבודה. מעיון בפרטי תביעתך ומבירורים שנערכו עולה, כי התאונה בתאריך 10.12.2010 לא אירעה תוך כדי נסיעתך לעבודה ממעונך, כנדרש ע"פ סעיף 80(1) לחוק, אלא לאחר שעתיים של ביקורך ושהייתך אצל חברך, בעניינך האישיים ועל כן הינן בגדר הפסקה של ממש. לפיכך, לא ניתן לראות בתאונה זו תאונת עבודה."