א.ל. נ' המוסד לבטוח לאומי

1.ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, על החלטת וועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 28.10.15 (להלן – הוועדה). 

2.להלן רקע הדברים, כעולה מפרוטוקולים שהוצגו ומטיעוני הצדדים בערעור: 

א.המערער, יליד 1974, נפגע ביום 8.4.11 בתאונת עבודה (להלן – התאונה).

ב.המשיב הכיר בחבלה בשוק ימין, אך דחה תביעה להכרה ב"תסמונת החוט המרכזי" (פגיעה צווארית).

ג.על החלטת פקיד התביעות הוגשה תביעה שהתבררה בבית דין זה, להכרה בקשר הסיבתי שבין תסמונת החוט המרכזי ובין התאונה (בל (ת"א) 1068-03-12, בפני כב' השופטת שרה מאירי). במסגרת הליך זה ניתנה חוות דעת של ד"ר יונתן (ג'וני) גרינפלד, אשר מונה כמומחה/ יועץ רפואי מטעם בית הדין. בחוות הדעת נקבע כי לדעת המומחה, החמרת התסמינים המשניים לנזק בחוט השדרה בימים ובשבועות שלאחר התאונה תומכת בקיום קשר בין התאונה ובין החמרת מצבו הנוירולוגי של המערער.

ד.במקביל, הוגש ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים שהתכנסה בעניינו של המערער (בל (ת"א) 1056-03-12, בפני כב' השופטת אופירה דגן טוכמכר).

ה.ביום 16.10.13 הצדדים הודיעו לבית הדין, בשני ההליכים שתוארו לעיל, שהגיעו להסכמות לפיהן בהליך המתנהל בפני כב' השופטת מאירי (התובענה להכרה בקשר הסיבתי), התביעה תדחה ללא צו להוצאות. עוד הוסכם שבהליך שהתנהל בפני כב' השופטת דגן טוכמכר (הערעור על החלטת הוועדה לעררים), עניינו של המערער יוחזר לוועדה באותו הרכב, אשר תתבקש להתייחס לחוות הדעת של ד"ר גרינפלד מיום 17.4.13 וכן לאבחון רפואי של המערער במסגרת ענף נכות כללית, ותשקול שנית את עניין הקשר הסיבתי בין הפגימה של תסמונת החוט המרכזי ו/או תסמיניה, לרבות תסמינים בתחום האורולוגי לבין התאונה, וככל שקיים קשר – תקבע את הנכות הנובעת מהפגיעה (זמנית או צמיתה). בנוסף, ככל שהוועדה תמצא קשר כאמור, תשקול הוועדה את שאלת הקשר בין התאונה ובין מצבו הנפשי הנטען של המערער.

ו.הוועדה הרפואית לעררים התכנסה בעקבות פסק דינה של כב' השופטת דגן טוכמכר והמערער הגיש ערעור לבית דין זה על החלטתה. גם ערעור זה נדון בפני כב' השופטת דגן טוכמר (בל (ת"א) 10208-02-14).

ז.ביום 18.1.15 ניתן פסק דין, על יסוד הסכמת הצדדים, לפיו עניינו של המערער יוחזר לוועדה על מנת שתשלים את התייחסותה בהתאם לפסק הדין (מיום 16.10.13) ותתייחס לאבחון הרפואי של המערער במסגרת התביעה לנכות כללית (פרוטוקול מיום 24.11.11). עוד הוסכם, שבנסיבות המיוחדות של מקרה זה, הוועדה תתכנס בהרכב חדש והפרוטוקולים של הוועדה שדנה בעניינו של המערער בעבר לא יונחו בפני הוועדה בהרכבה החדש (להלן – פסק הדין).

3.החלטת הוועדה הרפואית לעררים שהתכנסה בעקבות פסק הדין היא ההחלטה העומדת לדיון במסגרת ערעור זה.

4.כאמור, בעקבות פסק הדין מיום 18.1.15, התכנסה וועדה רפואית לעררים בהרכב חדש, לדון בעניינו של המערער.

הוועדה התכנסה במספר מועדים, כמתואר להלן –