ב"ל 32537-05-14.05 נובמבר 2014

1.לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 25/03/2014, אשר דחתה את ערר המערער, וקבעה שלא חל שינוי בדרגת הנכות היציבה.

2.הוועדה התכנסה מכוח פסק דין שניתן בהסכמה בתיק בל 50920-07-13, ובו נקבע:

"עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכב אחר, על מנת שתפעל בהתאם לפסק הדין של בית הדין הארצי מיום 11/03/2013. הפרוטוקול מיום 05/05/2013, ו-14/07/2013 וכן חוות דעת הנוירולוג ד"ר פלדמן מיום 30/06/2013 לא יונחו בפני הוועדה. הוועדה תזמן את המערער ותאפשר לו לטעון את טענותיו בפניה".

דהיינו, על הוועדה היה לפעול בהתאם לפסק הדין שניתן בבית הדין הארצי ,אשר בו נקבע בזו הלשון:

"לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר התיק שבפניי, סבורני כי טרם הכרעה בבקשה נדרשת תגובת המוסד לביטוח לאומי לאפשרות כי עניינו של המבקש יוחזר לוועדה על מנת שתתייחס לממצא המופיע בבדיקתו של פרופ' גיפשטיין מיום 08/05/2011 ולפיו נמצאה אצל המבקש "ירידה בתחושה לפי סינמנט L5" ותנמק האם יש בממצא זה כדי להעניק למבקש נכות נוירולוגית. כן מוצע כי הוועדה תשקול התייעצות עם נוירולוג.

יובהר, כי על פני הדברים התייחסות זו נדרשת מצד הוועדה, גם אם לא נדרשה לכך מפורשות על פי הוראות פסק הדין מיום 24/04/2012, כאשר בהנמקתה קבעה כי בבדיקתו של פרופ' גפשטיין לא נמצא חסר נוירולוגי וקביעה זו לכאורה אינה עולה בקנה אחד עם הממצא האמור לעיל".

3.עיקר טענות ב"כ המערער:

א.הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין. הוועדה לא התייחסה למימצא המופיע בבדיקתו של פרופ' גיפשטיין מיום 08/05/2011: "ירידה בתחושה לפי סיגמנט L5".

ב.הוועדה לא קבעה כי אין חסר נוירולוגי כפי שנדרשה בפסק הדין, אלא עשתה שימוש בטרמינולוגיה אחרת ממה שנדרשה אליו בפסק הדין. הוועדה קבעה כי אין חסר מוטורי. יש שוני בין קביעה בדבר חסר מוטורי לחסר נוירולוגי.

ג.הוועדה ציינה שקיים שוני במימצאים הקליניים שמצאה אצל המערער למול מימצאי הבדיקה של פרופ' גיפשטיין, וזאת בהיבט של הגבלת התנועה בלבד. הוועדה לא נימקה את ההטבה שמצאה במצבו התפקודי של המערער.