ב"ל 30912-10-14 מ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 28.9.14.

הוועדה התכנסה כדי לקבוע את נכותו של המערער בעקבות פגיעה בעבודה מיום 16.6.11 במהלכה נפגע המערער בגב התחתון. הוועדה קבעה כי בעקבות הפגיעה לא נותרה נכות צמיתה, ומכאן הערעור שלפני.

2.טענות המערער:

א.המערער עבר ניתוח בגבו בעקבות הפגיעה, אך הוועדה את הצלקת שנותרה בעקבות הניתוח והמזכה באחוזי נכות.

ב.התייחסותה של הוועדה לחוות-דעתו של ד"ר אלכסנדרובסקי באשר לניתוח ולתוצאותיו – לאקונית. הוועדה אף לא ערכה את כל הבדיקות שנערכו על-ידי המומחה, וביניהן בדיקת כוח, תחושה ורפלקסים ברגל שמאל.

ג.הוועדה לא בחנה אפשרות קביעת דרגת נכות זמנית גם לאחר יום 31.5.12, וזאת על אף שהונח בפניה תיעוד בדבר היעדרות מהעבודה וביצוע טיפולים גם לאחר מועד זה.

ד.הנוירולוג חבר הוועדה לא ערך בדיקה.

ה.הוועדה מסתמכת בין השאר בנימוקיה על כך שלא הונחה בפניה בדיקת CT ממועדים שלאחר ניתוח הגב, אלא שאם וועדה סברה שיש צורך בבדיקה כאמור – היה עליה לדרוש כי תיערך בדיקה.

3.טענות המשיב:

א.אין פגם בהתייחסות הוועדה לצלקת בהתחשב בתיאור הצלקת בחוות-הדעת שהוגשה מטעם המערער ובעובדה כי גם נותן חוות-הדעת לא המליץ על קביעת אחוזי נכות בשל הצלקת;

ב.הוועדה התייחסה כנדרש לחוות הדעת של ד"ר אלכסנדרובסקי וקבעה כי ממצאיה שונים משלו בנושא ההגבלה בתנועות ועל יסוד קביעתה כי ד"ר אלכסנדרובסקי הסתמך בין השאר על ממצאי בדיקות הדמייה שנערכה טרם הניתוח בגבו של המערער.

ג.לא נפל פגם בהתייחסות הוועדה לפגימה הנוירולוגית, וזאת בין השאר בהתחשב בכך שגם המומחה מטעם המערער לא המליץ על קביעת דרגת נכות בתחום הנוירולוגי.

ד.אין מקום להתייחס לשאלת הנכות הזמנית לאחר יום 31.5.12 בהיעדר טענה בעניין זה בערר מטעם המערער, ובהתחשב בכך שהמומחה מטעם המערער אף הוא להמליץ כי תיקבע נכות זמנית.