ב"ל 30489-12-13 ה' א' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.המערער נפגע ביום 27.05.11 בכף רגל שמאל, ופגיעתו הוכרה על ידי המשיב כפגיעה בעבודה.

המערער ביקש לקבוע את נכותו בגין פגיעתה הנ"ל, וועדה רפואית בדרג ראשון מיום 02.11.12 קבעה לו 10% נכות יציבה לפי פריט 49(4) לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן: "התקנות"), וזאת בתחולה מיום 01.10.12.

המערער הגיש ערר על ההחלטה הנ"ל, וועדה רפואית לעררים שהתכנסה בשני מועדים - ביום 10.04.13 וביום 30.10.13 (להלן: "הוועדה") קיבלה את הערר באופן חלקי בכך שקבעה למערער נכות זמנית, ואילו הותירה על כנה את קביעת הדרג הראשון לעניין הנכות הצמיתה.

על קביעה זו נסב הערעור שלפני.

2.להלן תמצית טענות ב"כ המערער –

א.טעתה הוועדה משלא התייחסה לעניין הצלקות, כך שבמידה והוועדה הייתה בדעה שלא ניתן לקבוע אחוזי נכות בעניין זה היה עליה לנמק את קביעתה.

ב.בקביעת הוועדה דרגת הנכות בהתאם לפריט 49(4) לרשימת הליקויים קיימת התעלמות ממצאיה לעניין ההגבלה באצבעות רגל שמאל ולא מובן מדוע לא נקבעה נכות בהתאם לפריט 50 אשר מתייחס באופן ספציפי לאצבעות הרגל.

ג.הוועדה לא התייחסה למצב תנועות כף הרגל ולא ביצעה למערער בדיקה בעניין זה, חרף העובדה שהמערער סבל עקב הפגיעה לא רק משבר באצבעות כף הרגל אלא משבר בעצמות כף הרגל עצמה.

ד.טעתה הוועדה עת לא נתנה ביטוי לממצאיה, לפיהם כיפוף הפלנטר של תנועות הקרסול הינו 50 מעלות ואילו הכיפוף הגבי הינו 10 מעלות. ממצאים אלה מחייבים קביעת דרגת נכות בהתאם לפריט 48(3) לרשימת הליקויים המתייחס לקרסול ותנועותיו.

ה.טעתה הוועדה עת לא עשתה השוואה בין תנועות קרסול שמאל לעומת קרסול ימין.

ו.בהימנעות הועדה מהפעלת תקנה 15 לתקנות יש התעלמות מאופי תפקידו של המערער כפועל אחזקה ומקביעת הרופא התעסוקתי, ולפיה המערער מוגבל בביצוע עבודתו בתור איש אחזקה ולא מסוגל לעבוד בעבודה שדורשת עליה על סולמות ומוגבל בהליכה ועמידה ממושכת.

ז.הוועדה לא נתנה חשיבות לירידה הניכרת שחלה בהכנסתו של המערער.

ח.וועדת הרשות ציינה ממצאים רפואיים שאינם נמצאים בהחלטת הוועדה, ולפיהם המערער סובל מהגבלה בכיפוף אצבעות הרגל.

ט.הוועדה הרפואית אינה מציינת באם קיימת הגבלה בדריכה או בכיפוף שורש כף הרגל, כאשר ועדת הרשות קובעת כי אין הגבלה בכיפוף שורש כף הרגל ואין הגבלה בדריכה.

י.המערער אכן חזר לעבודתו הקודמת, ואולם כפי שהדבר עולה מנתוני השכר הוא חזרה למשרה חלקית ואין בחזרתו לעבודתו הקודמת ובמשרה חלקית כדי לשלול הפעלת תקנה 15.