ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב-יפו
|
30303-01-14
26/10/2014
|
בפני השופטת:
אופירה דגן-טוכמכר
|
| - נגד - |
ערערת:
אסתר אלקים
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד בר נור
|
| פסק דין |
1. לפני ערעור מכוח סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק"), על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 26.11.13 (להלן – הוועדה), אשר קבעה כי בדרגת הנכות היציבה של המערערת לא חל כל שינוי בגין תאונה מיום 23.3.2004. בכך הותירה הוועדה את נכותה של המערערת בשיעור 0%.
2. הועדה שבה ודנה בעניינה של המערערת בעקבות פסק דין שניתן ביום 17.10.13 בערעור קודם שהגישה המערערת (בל 31862-04-13) (להלן – "פסק הדין").
פסק הדין הורה לועדה למלא אחר הוראות סעיף 17 (ג) לפסק הדין בתיק בל 28531-10-11 ולסעיף 7 לפסק הדין בתיק בל 31494-07-10:
"תשומת לב הוועדה לכך שוועדה מיום 9.3.10, המאוחרת לוועדות מהשנים 2005 ו- 2009 קבעה ממצאים באשר לכתף ימין כדלקמן: "הרמת היד מעל לגובה עצם השכם, מדגימה הגבלה קלה בסיבוב פנימי כאשר בבדיקות קודמות טווח התנועה של הסיבוב הפנימי היה תקין יותר". לפיכך, תבהיר הוועדה מדוע למרות שקבעה החמרה בטווח תנועות הכתף (בהתאם לממצאיה מיום 9.3.10) לא מצאה להעניק אחוזי נכות.
כמו כן תשומת לב הוועדה לסעיף 7 לפסק הדין בתיק בל 31494-07-10 ממנו עולה כי בשלב זה אין הוועדה רשאית לשלול קשר סיבתי בין התאונה לפגיעה בעמוד השדרה הצווארי, ולפיכך, עליה להתייחס באופן ענייני למכתב הרפואי של דר' עמיהוד מיום 8.12.09"
העובדות הרלוונטיות
3. המערערת, ילידת שנת 1964, נפגעה בכתף ובצוואר בתאונת דרכים אשר הוכרה כפגיעה בעבודה ביום 23.3.2004.
4. ועדה לעררים מיום 6.2.2006 קבעה למערערת 0% נכות לצמיתות. על החלטה זו הגישה המערערת ערעור ועניינה הוחזר לוועדה הרפואית לעררים אשר התכנסה ביום 7.3.2007 והותירה את ההחלטה על כנה.
5. המערערת הגישה בקשה להחמרת מצב. ועדה רפואית מדרג ראשון מיום 14.9.2009 קבעה כי אין החמרה.
6. על החלטה זו הוגש ערר. וועדה רפואית לעררים מיום 9.3.2010 דחתה את הערעור.
7. על החלטה זו הגישה המערערת ערעור ועניינה הוחזר לוועדה הרפואית לעררים מכוח פסק הדין ( בל 31494-07-10). הוועדה הרפואית לעררים, בישיבתה מיום 13.9.2011, קבעה כי אין החמרה במצבה של המערערת.
8. בענין זה הוגש ערעור וניתן פסק דין בעניינה של המערערת בתיק בל 28531-10-11 ועניינה הוחזר לועדה לבדיקה מחדש. גם על החלטה זו הוגש ערעור.
9. ביום 17.10.13 ניתן פסק דין נוסף אשר השיב את עניינה של המערערת בהסכמה לועדה הרפואית לעררים, כמפורט לעיל.
10.כאמור, הועדה התכנסה ביום 26.11.13, שמעה את טיעוני המערערת, עיינה בפסק הדין וקבעה כדלקמן -
"הועדה עיינה בפסק הדין ומתייחסת לענין: א. הכתף – אין מקום להשתמש בתקנה 14 מכיון שלדעת הועדה הבדיקה הקלינית מראה מצב שאינו דורש מתן נכות ואינו מקנה נכות בכל מצב שהוא.