פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

התובע הגיש לנתבע תביעה להכרה בפגיעה בגבו הן על דרך המיקרוטראומה והן כתוצאה מאירוע תאונתי שאירע לו לטענתו ביום 21.5.12.

1. בתאריך 10.11.14 נשמעו עדויות התובע ומנהלת סניף הדואר בו הוא עובד, הגב' עדי עמיאל (להלן – המנהלת); בתום הדיון הסכימו הצדדים להצעת בית הדין למנות מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין, לבחינת השאלה האם מדובר בפגיעה בגב על דרך המיקרוטראומה בלבד, וזאת על יסוד תשתית עובדתית עליה הסכימו.

2. חרף הסכמתם זו, לא הסכימו הצדדים על קיומו של אירוע תאונתי מיום 21.5.12, ולפיכך, סיכמו טענותיהם בסוגיה זו. בהחלטה מיום 10.5.15 נקבע כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי במועד האמור.

3. בהתאם, מונה דר' יחזקאל טיטיון כמומחה-יועץ רפואי (להלן – המומחה), בכדי לחוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הפגיעה בגבו של התובע על דרך המיקרוטראומה, לבין תנאי עבודתו המוסכמים, כאמור לעיל.

4. לאחר שסקר את עובדות המקרה שבפניו ואת תיקיו הרפואיים של התובע, קבע המומחה, שהתובע סובל ממחלה דיסקאלית של ע"ש מותני, עם פריצות דיסק L4-5-S1 לפחות משנת 2003 ומכאוביו החמירו בעקבות תאונת דרכים משנת 2006, אשר בגינה נקבעו לו 10% נכות צמיתה על ידי מומחה שמונה מטעם בית המשפט. במחצית שנת 2012 החל סובל מהתקף חוזר של גב תחתון, אותו קשר התובע (כעולה מן המסמכים הרפואיים) לאירוע תאונתי מיום 21.5.12 (שכאמור, לא עמד בפני המומחה).

   באשר לתנאי העבודה של התובע, כפי שפורטו בפני המומחה, סבר המומחה כי הם אינם מכילים תנועות חוזרות ונשנות דומות הקיימות לאורך שנים רבות ואשר יכולות להביא לנזק מצטבר לגב, אלא שהוא רואה בהם תנאי עבודה מגוונים, הכוללים תנועות שונות ורבות.

   בתשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, חזר המומחה על עיקרם של הדברים.

5. בעקבות חוות דעתו של המומחה ותחת סיכומים, הגיש התובע בקשה "לבחון מחדש שאלת קיומו של אירוע תאונתי" וזאת נוכח הדברים שפורטו בחוות דעתו של המומחה. לטענת התובע, המומחה קבע כי כאביו של התובע הוחמרו במהלך שנת 2012, כאשר הפניות לבדיקת CT שבוצעה לו ב-17.6.12 "החלו בסמוך לאירוע הנטען מתאריך 21.5.12", כדברי המומחה. בסיום חוות הדעת קבע המומחה ש"במידה ובית הדין יקבע כי היה אירוע תאונתי בתאריך 21.5.12, אזי ניתן לקבוע קשר סיבתי כהחמרה בין האירוע הנ"ל למצבו של התובע". הנתבע התנגד לבקשה וטען כי מדובר ב"פסק דין חלוט". כמו כן הפנה לדברי המומחה אשר קובע כי לא מצא עדות לקיומו של אירוע תאונתי בחומר הרפואי.

6. בהחלטה מיום 10.11.16 נדחתה הבקשה. נקבע כי אמנם ההחלטה בה נקבע כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי אינה חלוטה, כל עוד התיק תלוי ועומד, שכן מדובר בהחלטת ביניים ואולם לגופם של דברים לא נמצא בסיס לבקשה.

   בעקבות ההחלטה סיכמו הצדדים טענותיהם בתיק.

7. לטענת התובע, המומחה סטה מן התשתית העובדתית שבפניו, כאשר קבע כי בתנאי עבודתו של התובע "אין תנועות חוזרות ונשנות". מדובר בקביעה עובדתית שהמומחה צריך היה לקבל כבסיס ולא רשאי היה לערער עליה בחוות דעתו הרפואית.