ב"ל 27095-09-12 מ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.בתובענה זו עתר התובע להכיר בו כמי שנפגע - פגיעה בעבודה - בכך שעקב ארוע חריג בעיסוקו במשלח ידו כעו"ד, הוא לקה ביום 30/1/12 בלבו, וכתוצאה מכך - נגרם לו אי-כושר.

2.בהחלטה

מיום 15/1/14, קבעתי את עובדות המקרה, ומיניתי את ד"ר דוד רוט לשמש כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (ד"ר רוט ייקרא להלן: "המומחה"). ביקשתי מהמומחה להשיב על שאלות בענין הליקוי בלבו של התובע, אשר הביא לאי-כושרו לעבודה, ובענין הקשר הסיבתי בין הארוע החריג בעבודתו של התובע, לבין אותו ליקוי. אציין כי התובע המשיך לעסוק במשלח ידו גם לאחר יום 30/1/12, תוך שהוא סובל מכאבים בחזה, וכי הוא הפסיק את עבודתו רק עם אשפוזו, ביום 21/2/12. על פי תעודות אי-הכושר שניתנו לתובע, התובע היה בלתי מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, מיום 21/2/12 ולפחות עד תום התקופה המרבית לדמי פגיעה (תקופה שהסתיימה ביום 1/5/12).

3.המומחה נתן את חוות דעתו המפורטת והמנומקת. בחוות הדעת ציין המומחה, בין השאר, כי התובע לקה בתעוקה בלתי-יציבה, שנמשכה עד לאשפוזו ולצנתור שהוא עבר. המומחה ציין, בנוסף לכך, שהעקה הנפשית של התובע בעת הארוע החריג בעבודתו, היא זו שגרמה לתעוקה הבלתי-יציבה שהתובע לקה בה ולצורך בצנתור. כן ציין המומחה שאלמלא הארוע החריג, לא היה התובע לוקה בתעוקה בלתי-יציבה באותו מועד.

4.בהחלטה מיום 25/3/14, קיבלתי (בחלקה הקטן) את בקשת הנתבע להפנות אל המומחה שאלות הבהרה והפניתי אל המומחה חלק (קטן) משאלות ההבהרה שהנתבע ביקש להפנות אליו.

5.המומחה השיב על שאלות ההבהרה. מתשובותיו של המומחה ניתן היה להבין כי עמדתו לא השתנתה. כך, למשל, כתב המומחה בחלק מאחת מתשובותיו:

"... עד לארוע החריג לא היו הצרויות משמעותיות בעורקיו הכלילים. כן היתה טרשת שגרמה להצרות קלח (של 40-60%, קרוב לודאי), ולא גרמה לסימפטומים. כתוצאה מהארוע החריג נוצר קריש דם על גבי הטרשת וזה גרם לחסימה כמעט מלאה של העורק הכלילי (בשיעור של 90% כפי שנראה בצנתור) ולתעוקה בלתי יציבה. ...".

6.לאחר שתשובות המומחה על שאלות ההבהרה הומצאו לב"כ הצדדים, הם קיבלו הזדמנות להשלים את טיעוניהם.

הנתבע ביקש (שוב ושוב) להאריך לו את המועד לעשות כך, כדי להתייעץ עם רופא הנתבע.

במהלך התקופה שבה הוארך המועד כאמור, הודיע הנתבע, ביום 6/7/14, כי לאור עמדתו של המומחה, חוזר בו הנתבע, עקרונית, מעמדתו, אך הוא נזקק להמשך ההתייעצות הרפואית כדי לבחון את התייחסות רופא הנתבע אל הליקוי שיוכר ואל תקופת אי-הכושר. על כן, ביקש הנתבע את המשך הארכת המועד להגשת עמדתו, ובקשתו התקבלה.

7.ביום 5/8/14, נסרקה לתיק הודעת הנתבע בדבר עמדתו הנוכחית. על פי האמור בהודעתו של הנתבע, הוא מכיר בכך שהתובע נפגע - פגיעה בעבודה. הליקוי שהנתבע מכיר בו, הוא תעוקת לב בלתי-יציבה, אך זאת - כהחמרה של מצב קודם - מחלת לב ארטרוסקלרוטית חסימתית. הנתבע סבור שהפגיעה בעבודה לא גרמה לתובע לאי-כושר, וסבור כי הכאבים שהתובע סבל מהם, אינם נובעים מהליקוי שהוכר. לכן, הנתבע אינו מכיר בזכאותו של התובע לקבלת דמי פגיעה. בהודעתו האמורה, כלל הנתבע גם עמדה חלופית, אשר בה התבקשתי להפנות אל המומחה שאלת הבהרה נוספת, בדבר תקופת אי-הכושר שנגרמה לתובע בעטיו של הארוע בעבודה, וזאת תוך הפניית המומחה אל מסמכים רפואיים שמהם למד הנתבע כי עם שחרורו של התובע מאשפוזו, הוא לא סבל מכאבים, וכי הכאבים של התובע עם שחרורו מאשפוז - לא נבעו מאיסכמיה לבבית ולא מהפעולה ההתערבותית שהוא עבר.