ס' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע הגיש תביעה שבה עתר להכיר בפגיעה בשמיעה וטנטון כפגיעה בעבודה.

2.לטענת הנתבע לא מתקיימים התנאים הנדרשים בסעיף 84א(א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) – התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי או החוק) על מנת להכיר בליקוי השמיעה של התובע כפגיעה בעבודה. שמיעת התובע לא פחתה ב-20 דציבל בממוצע בכל אוזן בתדירויות של הדיבור. משלא התקיימו התנאים שבחוק, אין להכיר בטנטון הנטען כפגיעה בעבודה, לפי סעיף 84א(ב) לחוק הביטוח הלאומי.

3.לאחר שהתקיים קדם משפט לפני כב' סגנית הנשיאה השופטת הדס יהלום, ניתנה החלטה מיום 16.1.17, כדלקמן:

"2.בעקבות ישיבת קד"מ הודיע הנתבע כי יסכים למינוי מומחה רפואי בתחום א.א.ג., אשר בפניו יעמדו שתי בדיקות השמיעה שבוצעו, האחת – ממכון הדים מיום 23/8/14 והשניה ממכון אתי ישראל מיום 23/10/14.

המומחה יתבקש להתייחס לתוצאות הבדיקות, נכון למועד עריכתן, ולהשיב לשאלות אלה:

א.האם חלה ירידה בכושר שמיעתו של התובע בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.

ב.האם יש קשר סיבתי בין הירידה בשמיעה ככל שתוכח, לבין תנאי העבודה ברעש מזיק.

3.לעניין טנטון, הודיע הנתבע כי לא יסכים להכיר בטנטון, בהעדר פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי.

4.בתגובה, הודיע התובע כי במהלך שנת 2014 החל לסבול מצפצוף קבוע בשתי האוזניים ומשכך פנה מידית, ביום 16/6/14 לטיפול רפואי ודיווח על ירידה בשמיעה וטנטון. לדבריו, הופנה לבדיקת שמיעה וגם שם התלונן על טנטון ולאחר מכן מיהר להגיש את התביעה לבית הדין (התביעה הוגשה ביום 7/8/14). לטענתו, די בכך כי לעמוד בדרישות הסעיף.

5.בסיכומי הנתבע נטען כי התביעה הוגשה למל"ל ביום 7/8/14, וכי קיים תעוד אחד בלבד על פניה לטיפול רפואי, מיום 16/6/14.

נטען כי מדובר בפניה שנעשתה בסמוך להגשת התביעה.

עוד נטען כי אין לראות בבדיקת השמיעה כפניה נוספת אלא כהמשך בירור של הפניה מיום 16/6/14.