ב"ל 25668-06-14.25 דצמבר 2014

1.התובע הגיש תביעה לקבלת קצבת שארים בשל פטירתה של אשתו, הגב' שושנה דלברי ז"ל. התביעה נדחתה משום שהכנסות התובע עולות על ההכנסה המירבית (מכתב דחיה מיום 24.6.13).

2.ביום 21.10.14 התקיים דיון ובו טען התובע כי קיימת אפליה בחוק בין אלמן לאלמנה בחישוב ההכנסות לגבי זכאות לקצבת שארים. בהודעתו מיום 18.11.14 פירט התובע עוד כי הכנסתו עומדת על 5,500 ₪ בעוד התקרה המרבית היא 5053 ₪ (פרט 1 ללוח ט'- 57% מהשכר הממוצע במשק לקצבאות לשנת 2013 (8,828 ₪)). אלמנה במצבו, ואף עם הכנסות גבוהות יותר, היתה זכאית לקצבת תלויים בעוד שהוא אינו זכאי לכך.

3.הנתבע טען מנגד כי לשון החוק בעניין זה ברורה ולא ניתן לסטות ממנה. הנתבע הפנה לפסיקות בג"צ בעניין זה המבססת את טענתו (בג"צ (עליון) 9163/02 יעקב וינטראוב נגד שר העבודה והרווחה ואח', ניתן ביום 9.8.06; בג"צ 4810/96 בר יהודה נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 25.8.96).

4. מאחר שבתיק מתעוררת שאלה משפטית בלבד, הועבר התיק למותב למתן פסק דין לאחר הדיון המוקדם.

5.סעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, קובע כך:

"אלמנה" - מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא -

(1) מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד;

(2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי סעיפים 200 או 244;

"אלמן" - מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי פרט 1 של לוח ט', להוציא -

(1) מי שהיה בן זוגה פחות משנה, ואם הוא בן 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה;

(2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטחת היה נפרד ממנה שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטחת;

בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) של הגדרת "ילד", ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים; " (ההדגשה הוספה - ד.פ.).

 אין מחלוקת כי על פי הוראות החוק, התובע אינו זכאי לקצבת שארים. על פי האמור בהודעת התובע מיום 18.11.14, הכנסותיו עולות על הסכום המרבי הקבוע בחוק והמזכה בקצבת שארים. נשאלת השאלה האם השוני בין אלמן לאלמנה כאמור בסעיף 238 הנ"ל, כך שזכאותו של אלמן לקבלת קצבת שארים מותנית בגובה הכנסותיו, בעוד שהתניה מעין זו אינה קיימת לגבי אלמנה, מהווה אפליה פסולה כטענתו.