עב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
23664-02-15
11/10/2015
|
בפני השופט:
דורי ספיבק
|
| - נגד - |
מערער :
מ.מ.א.
עו"ד אלינור לוי-מאיר
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד מונית ח'יר
|
| פסק דין |
1.לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 31/12/14, שקבעה שאין מקום להעניק למערער נכות נפרדת בגין כאבי כתף שמאל. הוועדה השאירה על כנה את נכותו הזמנית – מיום 1.11.14 ועד ליום 31.8.15 – בגין הליקוי הצווארי בשיעור 30% בהתאם לפריט ליקוי 37(5)(ג) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956.
2.המערער יליד 1975, מתלונן על כאבים קשים בצוואר וכן בכתף וזרוע שמאל, לטענתו עקב תאונת דרכים שבה היה מעורב לפני מספר שנים. הוענקו לו נכויות זמניות, האחרונה בשיעור 80% לפי פריט 35(ו) מיום 1.9.13 ועד יום 31.10.14.
ביום 13.8.14 התכנסה ועדה רפואית מדרג ראשון והתאימה למערער נכות זמנית (מיום 1.11.14 ועד 31.8.15) בשיעור 30% בלבד בהתאם לסעיף 37(5)(ג) לתקנות, וזאת בגין ליקוי בע"ש צווארי. על החלטה זו הוגש ערר, שבעקבותיו התכנסה הוועדה מושא ענייננו, שחזרה על קביעת הוועדה מדרג ראשון. על החלטה זו נסוב הערעור שלפניי.
טענות הצדדים
3.לטענת המערער, הוועדה לא העניקה נכות נפרדת בגין כתף ויד שמאל, על אף תלונותיו בנושא ומסמכים רפואיים שבהם צויין כי קיימת מוגבלות בפעילות יד שמאל. עד טען המערער שמקריאת הפרוטוקול עולה כי לא בוצעה כל בדיקה קלינית לכתף. עוד טען המערער שבהתאם להחלטת הוועדה הופחתה נכותו הזמנית של המערער מ 80% ל-30% וזאת ללא הנמקה מספקת, בהתבסס על אותם מסמכים אשר עמדו בפני הוועדה הקודמת ומבלי שחל כל שיפור במצבו של המערער. ולבסוף, טען המערער שהוועדה ציינה בלאקוניות כי היא "מסתפקת בדחיית הערעור", וזאת מבלי להתייחס באופן ענייני לממצאי בדיקת EMG ומבלי לנמק החלטה.
לטענת המשיב, טענות המערער כולן מופנות כנגד שיקול דעתה הרפואה של הוועדה, שבית-הדין אינו מוסמך להתערב בו. המשיב מדגיש שלמערער נקבעה נכות אורטופדית מקסימלית בגין הליקוי הצווארי (פריצות דיסק). ביחס לכתף שמאל לא מדובר בליקוי בפני עצמו, אלא בכאבים המוקרנים לכתף בעקבות הליקוי הצווארי, ומשכך אין מקום להענקת נכות נפרדת. אשר לממצאי בדיקת EMG בגפה שמאלית עליונה, הרי שאלה היו תקינים ולא העידו על נוירופתיה ולכן לא היה מקום לקבוע נכות נוירולוגית.
דיון והכרעה
4.לאחר שבחנתי את מלוא החומרים שבתיק, ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שדין הערעור להתקבל. להלן אסביר כיצד הגעתי למסקנה זו.
תלונותיו של המערער נרשמו בפרוטוקול הוועדה מיום 5/11/14 באופן הבא:
"צריך לעבור ניתוח. כל הזמן יש החמרה. לא מצליח לישון על צד שמאל. לא יכול להרים את הילדים. מכור לכדורים. משתמש במדבקות. סובל מכאבים חזקים מאוד. לא יכול להרים את היד. לא מסוגל לחזור לעבודה. לא יכול לעשות כלום. יש כמה פריצות דיסק בצואר. פוחד לבצע את הניתוח.ישן על 3 כריות. לוקח סימבלטה.".