|
|
תאריך פרסום : 05/01/2015
|  גרסת הדפסה
עב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
22553-05-13
24/11/2014
|
בפני השופט:
אסף הראל
|
| - נגד - |
התובע:
ש. ע
עו"ד ר' עותמאן
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד ר' נסים
|
| פסק דין |
-
בתובענה זו עותר התובע – שהועסק כאופה - להכרה במחלת ריאות ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה, כמשמעות מונח זה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק), בשל היותה מחלת מקצוע. לחילופין עותר התובע להכרה בפגיעה בעבודה על דרך תורת המיקרוטראומה. הנתבע מכחיש את טענות התובע וטוען, בין היתר, כי לא התקיימו בתובע התנאים להכרה במחלת הריאות כפגיעה בעבודה בעילת מחלת מקצוע או בעילת מיקרוטראומה.
-
התשתית העובדתית היתה מוסכמת על הצדדים. בהתאם לתשתית זו, התובע הועסק כאופה במאפיית "אחדות" מיום 1.8.99 ועד 30.1.11. הוא עבד במתכונת של שישה ימים בשבוע: שבוע אחד במתכונת לילה משעה 18.00 עד 06.00 בבוקר ושבוע אחר כך במשמרת בוקר, משעה 06.00 עד שעה 14.00, ולפעמים עד 16.00. כך עבד התובע לסירוגין: שבוע משמרת בוקר ושבוע משמרת לילה. במסגרת עבודתו עסק התובע באפיית פיתות, בצק לחם רוסי, לחמניות, ולחם שחור אחיד. במהלך עבודתו נחשף התובע לחומרים הבאים: אבק קמח, עשן שיצא מתבניות משומנות של אפיית הלחם, אבק שמרים, מלח, סוכר, סיבים תזונתיים שהוספו לקמח, גלוטן, אבקה לשמירת טריות ולחות גבוהה.
-
יש לציין כי הנתבע הכיר בפגימות של נזלת אלרגית ו-PANSINUSITIS, ככאלה הנובעות מעבודתו של התובע, אולם לא הכיר במחלת האסטמה.
-
על בסיס התשתית העובדתית, מונה פרופ' מרדכי קרמר, כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן – המומחה) וזה נתבקש להשיב על השאלות הבאות:
"א.מהי המחלה ממנה סובל התובע בריאותיו, אם בכלל, כמפורט במסמכים הרפואיים? האם – כטענת התובע – הוא סובל מאסטמה?
ב.האם נתקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כ"מחלת מקצוע" בהתאם לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תשי"ד - 1954 ואם כן לאיזו מחלת מקצוע מתאים מצבו של התובע?
תשומת לב המומחה מופנית לכך כי ברשימת מחלות המקצוע מצויות מחלות שענינן הרעלה של חומרים שונים כאשר במונח "הרעלה" הכוונה גם לכל מחלה או סיבוך שנגרמו כתוצאה מחשיפה לחומר המפורט בטור 1 (לדוגמא ארסן, כרום, עופרת, מנגן, ניקל, קדמיום וכד').
ג.יובהר כי בשאלות א', ב' לעיל, המומחה אינו נדרש להתייחס לנזלת אלרגית ו-PANSINUSITIS, אשר כבר הוכרו ע"י הנתבע ככאלה הנובעים מתנאי עבודתו של התובע.
ד.האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ה.ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|