התשתית העובדתית היתה מוסכמת על הצדדים. בהתאם לתשתית זו, התובע הועסק כאופה במאפיית "אחדות" מיום 1.8.99 ועד 30.1.11. הוא עבד במתכונת של שישה ימים בשבוע: שבוע אחד במתכונת לילה משעה 18.00 עד 06.00 בבוקר ושבוע אחר כך במשמרת בוקר, משעה 06.00 עד שעה 14.00, ולפעמים עד 16.00. כך עבד התובע לסירוגין: שבוע משמרת בוקר ושבוע משמרת לילה. במסגרת עבודתו עסק התובע באפיית פיתות, בצק לחם רוסי, לחמניות, ולחם שחור אחיד. במהלך עבודתו נחשף התובע לחומרים הבאים: אבק קמח, עשן שיצא מתבניות משומנות של אפיית הלחם, אבק שמרים, מלח, סוכר, סיבים תזונתיים שהוספו לקמח, גלוטן, אבקה לשמירת טריות ולחות גבוהה.
על בסיס התשתית העובדתית, מונה פרופ' מרדכי קרמר, כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן – המומחה) וזה נתבקש להשיב על השאלות הבאות:
"א.מהי המחלה ממנה סובל התובע בריאותיו, אם בכלל, כמפורט במסמכים הרפואיים? האם – כטענת התובע – הוא סובל מאסטמה?
ב.האם נתקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כ"מחלת מקצוע" בהתאם לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תשי"ד - 1954 ואם כן לאיזו מחלת מקצוע מתאים מצבו של התובע?
תשומת לב המומחה מופנית לכך כי ברשימת מחלות המקצוע מצויות מחלות שענינן הרעלה של חומרים שונים כאשר במונח "הרעלה" הכוונה גם לכל מחלה או סיבוך שנגרמו כתוצאה מחשיפה לחומר המפורט בטור 1 (לדוגמא ארסן, כרום, עופרת, מנגן, ניקל, קדמיום וכד').
ג.יובהר כי בשאלות א', ב' לעיל, המומחה אינו נדרש להתייחס לנזלת אלרגית ו-PANSINUSITIS, אשר כבר הוכרו ע"י הנתבע ככאלה הנובעים מתנאי עבודתו של התובע.
ד.האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ה.ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: